עשרות הפלשתינים שהפגינו עם דגלי אש"ף בח'אן אל־אחמר נראו זערוריים מהגבעה שבה עמדו חברי הכנסת דני דנון ויולי אדשלטיין, ודרשו לפנות את המאחז הבלתי חוקי שנמצא צמוד לכביש מס' 1 בדרך לים המלח. "זה רגע המבחן של נתניהו, סמוטריץ', גלנט ובן גביר", אמר דנון. אדלשטיין הוסיף: "הגיע הזמן לפעול. אנחנו בעלי הבית. תפנו את ח'אן אל־אחמר".

חמש שנים לאחר ההכרעה של בג"ץ, שלפיה ניתן לפנות את המאחז הפלשתיני, נראה כי אולי אנו נמצאים לקראת הכרעה בנושא. אחרי עשרות דיונים, התחמקויות, מתווים ופתרונות שלא יצאו אל הפועל, תצטרך המדינה כבר ביום שני הבא לתת תשובה ברורה מדוע המאחז עוד לא פונה, ומה ייעשה עם עשרות הבתים, הפחונים והאוהלים שנמצאים בוואדי הקטן. זוהי שעת המבחן של הממשלה, ובימין כמו גם בשמאל נשאלת השאלה: האם נתניהו יפנה את ח'אן אל־אחמר כפי שהתחייב כבר לפני שנים, או גם הפעם יימצא פתרון אחר?

"אנו מצפים מראש ממשלת ישראל לממש את ההבטחה של מדינת ישראל בדבר העברת המאחז הבדואי", אמר ל"ישראל היום" בועז עידו, יו"ר פורום עוטף ירושלים, בעודנו משקיפים על ח'אן אל־אחמר. "אני מסתכל על זה כאזרח מדינת ישראל. אנחנו יושבים על כביש מספר 1 שמוביל לעיר הבירה ירושלים ומזהים שיש התיישבות בלתי חוקית בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימונה. זה לא יכול להיות. אם אני צריך אישור לבנות מרפסת, הם בוודאי לא יכולים לבנות יישוב. זה סיפור מאוד פשוט. צריך לקחת את 15 הבתים הללו ולהעביר אותם אחר כבוד לאבו דיס. יהיו להם חיים הרבה יותר טובים שם".

"להעביר אותם לאבו דיס"

על דבר אחד כמעט שאין ויכוח: הבדואים שמתגוררים בח'אן אל־אחמר מסכנים ונתונים לסד של לחצים מכל הכיוונים. מצד אחד, ממשלת ישראל והימין שדורשים לפנות אותם באופן מיידי; מצד שני, הרשות הפלשתינית, שמנצלת את העימות המתוקשר כדי להשחיר את פניה של ישראל ולטעון כי היא פוגעת בפלשתינים. באמצע נמצאים הבדואים, שמתפרנסים בעיקר ממרעה, ושלא יודעים למי להקשיב.

קבוצת תושבים מכפר אדומים, שמכנה את עצמה "ידידי הג'האלין", מסייעת כבר כמה שנים לבדואים במאבקם, בניסיון למצוא פתרון מוסכם שיספק את כל הצדדים.

פרופ' דן טרנר, בכיר בבית החולים שערי צדק בירושלים, שנמנה עם מובילי המהלך, פועל מאחורי הקלעים על מנת להגיע לפתרון שכזה. "מדובר באנשים שגרים כבר עשרות שנים באזור, עוד לפני הקמת כפר אדומים, ובשנות ה־70 מצאו את עצמם באדמות מדינה לאחר ששטחי המגורים שלהם הופקעו על ידי המדינה. עם כל הכבוד למאבק, יש כאן אנשים וצריך למצוא להם פתרון. כיהודים וכישראלים עלינו לפעול על מנת למנוע מהם פגיעה".

טרנר אומר כי ההפגנה עם דגלי אש"ף היא יוזמה של הרשות הפלשתינית, שמנצלת את הבדואים לצורך הטמעת האג'נדה.
הפתרון שמבקשים אנשי הימין לקדם הוא העברה של ח'אן אל־אחמר למגרשים שהוכשרו לשם כך על ידי ממשלת ישראל באבו דיס. אלא שלדברי הבדואים, השטחים הללו אינם מתאימים להם ועלולים לגרום לסכסוכים. "ידידי הג'האלין מציעים כמה חלופות, ביניהן העתקת המאחז לגבעה סמוכה. יש כמה חלופות נוספות שנבחנות מאחורי הקלעים", אומר טרנר.

"כולם מנצלים אותנו"

שעה קלה לאחר הצהרת הח"כים, הגעתי בליווי טרנר אל מאהל בדואי סמוך, שמכונה לעיתים "ח'אן אל־אחמר 2". את פני מקדמים אבו ראאד, מוכתר הקהילה; ואבו סולימאן, שמשמש מנהל מכון טיהור שפכים באזור. המהומה ששוררת במאחז הפלשתיני הסמוך לא הגיעה לכאן, ועז שחורה רועה בשקט בגינה שהוקמה בין האוהלים.

"כולם מנצלים אותנו", אומר אבו סולימאן. "הישראלים אומרים לנו ללכת לרמאללה או ליריחו, והרשות הפלשתינית אין לה שום כוח באזור ולא מסוגלת לספק לנו אפילו מים לאזור. אין להם כוח - מה הם יכולים לעזור לנו? אנחנו בין זה לזה, ולא יודעים מה לעשות. אין לנו ברירה אלא להישאר במקום, עד שאולי יבוא יום שממשלת ישראל תביא לנו משהו מתאים. רוצים לשים אותנו באבו דיס. אבל נהיה שם כמו כמו קופסה של סיגריות אחד ליד השני, ויש שם מלחמות, יום־יום יירו עלינו".

אבו ראאד מוסיף: "אנחנו לא עושים בעיות. אנחנו רוצים להיות שכנים של כפר אדומים ומצפה יריחו. הם טוענים שאנחנו עשינו להם בלאגן, אבל הכל שטויות. מה אכפת לנו מהפוליטיקה? מעניין אותנו לחיות ולעבוד. אנחנו רוצים להיות חופשיים. הם רוצים את האדמה הזו כדי לבנות עוד ועוד. הם רוצים את השטח. אנחנו בתעודה פלשתינים, אבל אנחנו רואים את עצמנו כמוסלמים. אין לי בעיה לחיות בית ליד בית ליד ישראלים. אם יביאו לי תעודת זהות ישראלית, אין לי בעיה. רק תנו להישאר".

מצחצחים חרבות

לא ברור מה יהיה הפתרון של ממשלת ישראל, אך קשה לראות כיצד האירוע ייפתר. ברשות הפלשתינית מצחצחים חרבות לקראת האירוע המתוקשר, הישראלים דורשים לאכוף את החוק ולא לאפשר לבדואים לעשות ככל העולה על רוחם, הבדואים טוענים כי כולם מנסים לתקוף אותם וכי הם בסך הכל רוצים לחיות ולעבוד במקום שבו הם גרים כבר שנים. לעיתים נדמה כי לו זה היה תלוי בממשלת ישראל – היא לעולם לא היתה מקבלת החלטה בסוגיה הנפיצה.