ברוח ביידן: מות העיתונאית הפלשתינאית הפך למתקפה מדינית

ישראל בעידן הנוכחי של המפלגה הדמוקרטית וממשל ביידן בארה"ב היא מטרד שלא ניתן לבולל אל תוך המערב הליברלי. אמנם לא ניתן לחסל אותו, אבל אפשר להתעלל בו. התביעה של אל־ג'זירה בבית הדין בהאג היא סוג של התעללות אסטרטגית־פסיכולוגית. אין שום ספק שהיא נעשית ברוח יחסו של ממשל ביידן אל הממשלה החדשה, אותה נתניהו היה אמור להשביע מזמן אם השותפות הקואליציוניות שלו היו מבינות כמה תפיסת השלטון היא גורלית.

אל־ג'זירה היא רשת החדשות התעמולתית, תומכת הטרור, של קטאר. הם קולטים את רוח הממשל האמריקני, כפי שהיא מתבטאת במאמריו של תומס פרידמן וכפי שפירטו אהרון דיוויד מילר ודן קורצ'ר במאמרם מלפני כשבוע ב"וושינגטון פוסט". שני הדיפלומטים היהודים־אמריקנים כותבים, כי הממשלה הבאה מכילה בתוכה "ערכים אנטי־דמוקרטיים שסותרים את האינטרס האמריקני". השניים גם ממליצים לממשל להחרים את בן גביר וסמוטריץ', "לתמיכה של ארה"ב בישראל בפורומים בינלאומיים, כולל במועצת הביטחון ובית הדין הבינלאומי בהאג, יש גבולות", הם אומרים.

כך שאל־ג'זירה משתלבת במתקפה מדינית על הממשלה שבדרך, שכבר החלה בשיתוף עם הכוחות האנטי־דמוקרטיים בישראל המאיימים בביצוע הפיכה. אל־ג'זירה בוודאי שאבה עידוד מההחלטה האמריקנית להפעיל את האף.בי.אי לחקירת מות שירין אבו עאקלה.מה יהיה גובה הלהבות בעימות עם ארה"ב קשה לדעת.

ברקע נמצאת איראן המתגרענת שעל ההתפתחויות החמורות בה מגיעים הרבה דיווחים. גם הרמטכ"ל אביב כוכבי דיבר על התקרבות לנקודה קריטית בתכנית הגרעין האיראנית. אפילו שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב לנושא האיראני, רוב מאלי, אמר בראיון שבסופו של דבר עלולים להגיע לפעולה צבאית נגד מתקני הגרעין משום שכל האופציות הדיפלומטיות נכשלו. הילארי קלינטון אמרה, שלא היתה ממשיכה בניסיונות להשיג הסכם עם איראן – כנראה על רקע התסיסה הציבורית ברחובות הערים באיראן.

במצב המתהווה היה מצופה שתקום באופן מיידי ממשלה חזקה ומלוכדת שתהיה מסוגלת להתחיל לגבש מדיניות אל מול המשבר האיראני. המצב הנוכחי של ריק שלטוני הוא בלתי נסבל. אבל במקום זה התגרניות החרדיות ממשיכות לנקר פירורי משרדים ותקציבים. ובעיקר, יאיר לפיד, בני גנץ ואיזנקוט עושים הכל כדי למנוע התייצבות שלטונית והתמודדות עם האתגר האיראני והפלשתיני. הפרשנים הפרו־דמוקרטים באמריקה מהדהדים את המסרים של לפיד ושל הצמרת הביטחונית בדימוס. הם מתארים את האגף הימני בקואליציה העתידית כגזען, שונא־נשים והומופובי. גם הרכבת הקואליציה מתוארת כשמשרתת את האינטרס של נתניהו בביטול משפטו.

האמריקנים משגרים רמזים מאיימים לעבר השותפות הערביות בהסכמי אברהם. לא רק מדינות המפרץ אלא גם מרוקו, סודאן וכו'. קטאר היא בעלת ברית של איראן, כמו לבנון. לכן היא זוכה ליחס חיובי מהאמריקנים. דבר אחד אסור שייגרם כתוצאה ממתקפת הלוחמה המשפטית וזה אפקט של הרתעה על כוחות הביטחון. ישראל לא תוכל לחמוק מעימות תעמולתי אידיאולוגי עם ידידתה הגדולה, ארה"ב. מדינה רוויה באנטישמיות לא ניצבת על קרקע מוסרית מוצקה כשהיא תוקפת את המדינה היהודית.