"לא ויתרנו על קילומטר אחד": נשיא לבנון אישר את הסכם הגבול הימי

בעוד ההסכם הטרי עם לבנון צפוי להיות מונח על שולחן הכנסת בשבועיים הקרובים, נשיא לבנון, מישל עאון, הכריז הערב (חמישי) כי הוא מאשר ההצעה האמריקנית לשרטוט הגבול הימי עם ישראל. "ההסכם העקיף נותן מענה לדרישות הלבנוניות ושומר על הזכויות שלנו במלואן", הדגיש עאון והתעקש כי לא מדובר ב"נורמליזציה".

הנשיא הלבנוני אמר כי שלושה אזורי חיפוש הגז שהיו "מאוימים" כלשונו נשמרו בשליטת לבנון. "תהליך החיפוש יפתח את הדלת למצבורי נפט חדשים ויספק הזדמנויות לחברות אחרות להשתתף בפעולות חיפוש והפקה שישיב את האמון במדינה שלנו ויחזקו את התקווה להחיות את הכלכלה שלנו מחדש".

עאון אמר בפתיחת דבריו כי המשא ומתן שניהלה לבנון בעשור האחרון לשרטוט הגבול הימי והפקת גז הגיע לסיומו החיובי. "אני מקווה שבסוף המשא ומתן הזה יהווה התחלה מבטיחה לתחיה הכלכלית שלבנון זקוקה לה דרך השלמת חיפוש הנפט והגז - מה שישיג יציבות ויבטחון ופיתוח.

"אחרי התייעצות עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי וראש הממשלה נג'יב מיקאתי ואחרי הודעת הממשלה הישראלית על הסכמתה - אני מודיע על הסכמת לבנון לאמץ את הנוסח הסופי שהוכן על ידי המתווך האמריקני לשרטוט הגבול הימי".

עאון נכנס לתפקיד באוקטובר 2016. ב־2010 הדגישה לבנון את עמדתה באו"ם, שלפיה נקודה 23 היא קצה הגבול הימי שלה עם ישראל. לטענתה, זוהי נקודת האמצע של גבולות המים הכלכליים בין לבנון לקפריסין ולישראל. כשנה לאחר מכן הגישה ישראל את עמדתה המבוססת על נקודה 1. נקודה זו מבוססת על ההסכמים השונים של קפריסין עם ישראל מצד אחד ועם לבנון מצד שני. כך, למעשה, נוצר שטח המחלוקת העומד על כ־860 קמ"ר. על פי נוסח ההסכם, לבנון קיבלה את מרבית השטח והגבול יתבסס על עמדתה המקורית.

"שנים רבות של משא ומתן עברו והדיונים סביב הגבול הימי לא השיגו התקדמות כלשהי", אמר עאון. "המתווך האמריקני באותו זמן היה (פרדריק הוף) שהציע את הקו המוכר בשמו ושאותו דחינו. כמה מתווכים אמריקנים הלכו בעקבותיו מבלי להגיע לנוסחה מקובלת על לבנון - עד שהמתווך עמוס הוכשטיין קיבל את המשימה", אמר עאון, שהזכיר בדברים אלה את קו הפשרה בין העמדות שנדחה על ידי לבנון.

"המשא ומתן התחדש עם הוכשטיין והושג הסכם עקיף שבמהלכו לבנון שמרה על הגבול שהכריזה עליו, על כל הגושים ועל כל שדה קאנא. זאת בנוסף לערובות מארה"ב ומצרפת לחדש באופן מידיי את פעילות הנפט במים הלבנוניים", התגאה הנשיא הלבנוני. בדברים אלה התייחס לשדה הפוטנציאלי קאנא שחורג בחלקו לשטח של ישראל לפי עמדת הבסיס הלבנונית. זאת בנוסף לבלוקים שבהם יתבצעו חיפושי הגז.

"זכותה של לבנון להתייחס למה שהושג אתמול בתור הישג היסטורי", הוא סיכם. "הצלחנו להחזיר שטח של 860 קמ"ר שהיה נתון למחלוקת, לבנון לא ויתרה לישראל על קילומטר אחד. השגנו את כל שדה קאנא מבלי לשלם פיצוי כלשהו מטעמנו אף על פי שלא כל השדה במים שלנו" הבהיר נשיא לבנון.

"הפיצויים שביקשה ישראל על חלקה בשדה קאנא הנמצא במים הכבושים יתקבלו מצד חברת טוטאל הצרפתית מבלי שישפיע הדבר על החוזה שנחתם בין לבנון ולטוטאל", הוסיף עאון.

עוד הדגיש נשיא לבנון כי ארצו לא הכירה בקו המצופים. מדובר בקו שישראל פרשה עם נסיגתה מלבנון בשנת 2000 כדי למנוע נדידה של דייגים דרומה. לפי ההסכם, המצב בקו זה, שנמשך חמישה קילומטרים מהחוף אל תוך הים, יוכר כסטטוס קוו עד להסכמה אחרת בין הצדדים.

"ההסכם הזה לא נגע בגבולות היבשתיים שלנו ולבנון לא מכירה בקו המצופים. לא התרחשה אף נורמליזציה עם ישראל. לא נערכו איתה שיחות כלשהן או הסכמים ישירים כלשהם", הבהיר הנשיא הלבנוני.

הסכם הגבול הימי ייחשב כנראה להישג המשמעותי ביותר של עאון במהלך ימי כהונתו, שייזכרו בעיקר במשבר הכלכלי שפרץ ב-2019. מאז ארץ הארזים עדיין בסחרור: ערך הלירה התרסק, אספקת החשמל הצטמצמה לפחות מארבע שעות ביממה וקיים מחסור במוצרי מזון בסיסיים.

בסוף החודש תסתיים כהונת עאון, כאשר אין מועמד ברור להחליפו הנהנה מרוב בפרלמנט הלבנוני. זה אשר לא הצליח להקים ממשלה מאז הבחירות במאי, שבהן איבד מחנה חיזבאללה את הרוב. עאון נחשב לבעל ברית של חיזבאללה, ונבחר לתפקיד הנשיא על גבה של מפלגת הפטריוטים החופשיים, המפלגה הנוצרית שכרתה ברית עם נסראללה.