אודי אדירי, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה ומומחה בתחום, עזב לפני שבוע את תפקידו כאחראי על השיחות עם לבנון. ההערכה היא שעשה זאת עקב התנגדותו לקו שהוחלט בדרג המדיני, שלפיו ישראל תיענה למלוא התביעות של לבנון.
היום (שני) צייץ אדירי: "אין לי כל רצון או כוונה להיכנס למחלוקת הפוליטית המסתמנת סביב ההסכם עם לבנון, אומר רק כי נפלה בחלקי זכות גדולה לעמוד בראש צוות המשא ומתן עם לבנון לאורך קרוב לשנתיים".
העמדה המקצועית של משרד האנרגיה, שנשמרה בסבבי השיחות הקודמים, הייתה שאין לתת ללבנון מאה אחוז מהשטח כדי שלא ייווצר תקדים בנוגע למחלוקות קודמות. לפיד וגנץ החליטו כאמור בסתירה לעמדה זו וההערכה שזו הסיבה לעזיבתו של אדירי.
ממשרד האנרגיה נמסר כי אדירי "ביקש משרת האנרגיה לסיים את תפקידו לקראת התחלת עבודה חדשה. אודי הציע את עזרתו גם בהמשך התהליך אם יידרש. אנו מודים לו על פעילותו המסורה לקידום המו"מ ומאחלים הצלחה רבה בהמשך. מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, החליף את אדירי בראש צוות המו"מ".
שגריר ישראל לשעבר באו"ם ומועמד הליכוד לכנסת, דני דנון, הגיב להתפטרות אדירי: "כאשר שגרירות ארה״ב בלבנון מודה לנו על 'הגמישות' שהפגנו במו"מ, חיזבאללה מביע שביעות רצון, ובמקביל אודי אדירי, הממונה על המשלחת הישראלית, פורש מתפקידו אפשר להגדיר את ההסכם כ'התקפלות 2022'. לפיד התקפל מול נסראללה, מייצר תקדים מסוכן לקראת משאים ומתנים עתידיים על גבולות ימיים וכעת מנסה לשווק את זה כהישג. בושה".
בחיזבאללה מרוצים: "הוכחנו שעמדת לבנון עוצמתית"
ראש המועצה המבצעת בחיזבאללה, הישאם א-ספי א-דין, התייחס היום להסכם הגבול הימי המתגבש עם לבנון. במהלך כנס בכפר שיעי בדרום לבנון אמר א-דין: "אנו נמצאים בפתח של הישגים מבחינת ארצנו ומבחינת סוגיית הגבול הימי. מה שנהיה ברור היום הוא שעמדת לבנון היא עמדה עוצמתית בעוד עמדת האויב היא עמדה חלשה ומבולבלת.
"הישראלי השחצן מפחד מהמשוואה החדשה ששרטטה ההתנגדות בתחילת עידן הניצחונות והמשוואה נרשמת בכל עימות ובכל אתגר. האיומים ששיגרה ההתנגדות אינם מילים בלבד. הישראלי והאמריקני יודעים שהאיום של ההתנגדות מציאותי".
"אין לממשלה סמכות לבצע ללא עריכת משאל עם"
פורום קהלת עתר היום לבג"ץ בבקשה למנוע את החתימה על ההסכם לסימון הגבול הימי עם לבנון. העתירה הוגשה לאחר שתי עתירות דומות שנדחו על הסף בטיעון שהוגשו מוקדם מדי, כאשר ההסכם עוד היה בגדר עניין תיאורטי. בקהלת אמרו כי "כעת, לאחר שראש הממשלה לפיד ושר הביטחון גנץ הצהירו כי המתווה להסכם מקובל עליהם, ולאחר שפורסמו פרטים רבים לגביו, עלה צורך בפנייה דחופה בטרם יאושר וייחתם".
פרקליטי הפורום טוענים בעתירה כי אישור ההסכם והחתימה עליו הם פעולות שאין לממשלה סמכות לבצע ללא עריכת משאל עם, בהתאם לחוק יסוד: משאל עם. בנוסף, מדובר בממשלת מעבר ובתקופת בחירות, ועל כן אין בסמכותה להוציא לפועל מהלך רב משמעות שכזה, ובוודאי ללא אישור הכנסת.
עם זאת, לגבי הטענה הראשונה, הרי שחוק יסוד: משאל עם מתייחס לוויתור על שטח שבו חלים "המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל" - הגדרה שאינה חלה על רובו המכריע של השטח שבמחלוקת עם לבנון, המוגדר כ"אזור כלכלי בלעדי" ולא כמים טריטוריאליים. משמעות ההגדרה היא כי לישראל זכות בלעדית לניצול משאבי הטבע בשטח זה, אך הוא אינו מהווה חלק ממנה, המשפט הישראלי אינו חל בו והוא פתוח למעבר חופשי של כלי שיט זרים.
ארגון לביא עתר גם הוא לבג"ץ. בעתירה שהגיש הארגון נטען כי בית המשפט העליון כבר קבע בעבר שזה מתפקידה של הכנסת לפקח על עניינים מדיניים בעת כהונת ממשלת מעבר. בנוסף דרש הארגון שלא לאפשר לממשלה לחתום על ההסכם שעשוי לקבוע עובדות מוגמרות לממשלה הבאה. השופט דוד מינץ החליט כי על המדינה להגיב עד 27.10.