במסגרת ההודעה על החזרת שגרירי טורקיה וישראל ולייצוג דיפלומטי מלא בין שתי המדינות, אמר רה"מ לפיד כי זאת בשורה לאזרחי ישראל גם מבחינה כלכלית. זה כנראה המישור שמעניין את נשיא טורקיה ארדואן יותר מכל ממדי היחסים השונים בין אנקרה וירושלים. אבל אם זה אומר שישראל החליטה להעביר את צינור הגז לאירופה דרך טורקיה או דרך אזורים ימיים בשליטתה, אז התפנית הזאת מצריכה בדיקה רצינית.
האלוף יעקב עמידרור, שהיה ראש המל"ל, טוען בניתוח אזורי שפרסם במסגרת מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, כי היענות לרצונה של טורקיה לכך שישראל תייצא את הגז שלה דרכה היא טעות.
"לישראל יש מספיק סיבות טובות לא לעשות טעות מעין זאת, כולל חוסר הרצון לסמוך על משטר ארדואן וחסידיו, הדומים לאחים המוסלמים בתפיסת עולמם", כותב עמידרור.
טורקיה מאתגרת בצורה קשה את שתי ידידותיה של ישראל - יוון וקפריסין. ישראל צריכה לחזק את יחסיה איתן ולמנוע מטורקיה את האיומים האלה. טורקיה מנסה לייצר חיץ בין ישראל לאירופה באמצעות הקו שנמתח בין חופיה לחופי לוב. הקפריסאים רואים את חיפושי הגז של הטורקים סמוך לחופיהם כאיום על הביטחון הלאומי שלהם. בכל המאבקים האלה במים הכלכליים של מזרח הים התיכון טורקיה נמצאת במרכז.
מובן שחידוש מלא של היחסים, בעקבות הביקורים ההדדיים של לפיד ושל שר החוץ הטורקי, וקודם לכן הביקור של הנשיא הרצוג באנקרה ובאיסטנבול, אמור לאפשר תיאום טוב בין שתי המעצמות האזוריות.
משמעות הידוק היחסים הומחשה דווקא על ידי הניסיון האלים של איראן לפני כמה חודשים לחולל שרשרת פיגועי טרור נגד ישראלים בטורקיה. מצד אחד שיתוף פעולה ביטחוני־חשאי, ומנגד רצון איראני לסכסך.
"ארדואן נראה כעוטה מסיכה של עגמומיות אפורה קפואה"
ואולם, מסתבר שבאזור מערכות יחסים מתנהלות בצירים שאין ביניהם קשר. התוקפנות האיראנית על אדמת טורקיה לא הפריעה לנשיא ארדואן לרוץ לטהרן לפני קצת יותר מחודש כדי לפגוש את מנהיגי איראן יחד עם נשיא רוסיה פוטין.
כשהנשיא הרצוג נפגש עם ארדואן לפני יותר מחמישה חודשים, העיתונאים תהו על הסתירה שבין טקסי קבלת הפנים המפוארים שהיו מרגשים ומרשימים לבין הבעת פניו של ארדואן בהופעה המשותפת של שני הנשיאים.
ארדואן נראה כעוטה מסיכה של עגמומיות אפורה קפואה, בניגוד למקבילו הישראלי ששידר חמימות ומאור פנים. בכירים במשלחת הישראלית טענו אז שככה זה תמיד אצל ארדואן - היו לו חיים קשים, הוא לא מחייך.
ישראל בהחלט יכולה להקל עליו את מצבו הכלכלי; הוא יכול לפתוח שווקים ולהרגיע את חמאס, למשל. ספק אם ארדואן יכול לסייע לאינטרסים של ישראל בסכסוך עם לבנון סביב הגבול הימי. מה שיותר סביר זה שבעימותים הצפויים במזרח אגן הים התיכון ישראל עלולה להיות תלויה שוב ושוב בתיווך אמריקני.
בכל אופן, העובדה שההתפתחות המדינית מתרחשת כמעט מייד אחרי התקפה ישראלית בעזה במסגרת מבצע "עלות השחר" היא פתח לאופטימיות. ארדואן בכל זאת השתנה קצת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו