גל הטרור מאתגר את קיום הממשלה

מרגרט תאצ'ר אמרה הכל כבר לפני 37 שנים. "באמצעות ברבריות מחושבת, מטרתו (של הטרוריסט) היא להחדיר פחד ללב האנשים. וליצור עייפות בהתנגדות לטרור", היא אמרה בנאום בפני התאחדות עורכי הדין האמריקנית. "הם (הטרוריסטים) רואים איך פעולות של אלימות והטלת אימה שולטות בטורי העיתונים ובמסכי הטלוויזיה של העולם החופשי. הם רואים איך הכיסוי הזה יוצר גל טבעי של אהדה לקורבנות ולחץ ולשים קץ למצוקתם, בלי להתחשב בתוצאות".

אצלנו התופעה קיבלה לאחרונה ביטוי סוטה; רצח יהודים ולאחר מכן הלחץ הפסיכולוגי של מהומות מתוכננות על הר הבית, מפעילים את המצפון של חלק מהישראלים נגד עצמם. אבל הבעיה איננה דווקא הציבור שעומד היטב בלחץ המחושב שמפעילים ארגוני הטרור הפלשתיניים בחודש הרמדאן. הבעיה עכשיו בישראל היא הממשלה. בימי ההלם על מתקפות הרצח בגוש דן ובבאר שבע, עוד היו פרשנים שהעזו לכתוב על "האתגר המנהיגותי". "בנט נתקל בתגובות זועמות שלעיתים גובלות בהסתה מצד הציבור, בעודו מתמודד במקביל עם קואליציה שכמעט בלתי אפשרי לקבל במסגרתה החלטות דרמטיות בלי להביא לפירוקה", נכתב באתר חדשות בולט.

המסקנה מכל החודש האחרון היא שבנושא העיקרי של הביטחון, ממשלת בנט־לפיד פשוט לא בנויה להוביל מדיניות ולקבל החלטות קשות. הדבר הנכון במצב הביטחוני־מדיני שאליו נקלעה ישראל הוא להקים ממשלה בראשות הליכוד. מתנהל במקביל למהומות רמדאן קמפיין הפחדה שממשלת ימין תישלט בידי סמוטריץ' ובן גביר. זה ניסיון מלאכותי לאחז עיניים ביחס למקור האלימות והלחץ שבו נתון הציבור. במקום חמאס, מנופפים בדחליל הימין הקיצוני. רק לא להזכיר את גורמי האלימות האסלאמיים ואת מפלגת רע"מ שעליה נשענת הממשלה.

עזה מאתגרת את הריבונות בירושלים

התחושות הקשות האלה לגבי מבנה ההנהגה מתבטאות גם בסקרים. באחד הסקרים האחרונים של "ישראל היום" מתחבאים שני נתונים ברורים: 29% מהנשאלים היו רוצים ללכת לבחירות חדשות ו־27% רוצים ממשלה אחרת במסגרת הכנסת הנוכחית. סך הכל - 56% מתנגדים לממשלה הנוכחית. רק 31% תומכים בהמשך קיום הממשלה כפי שהיא. אבל אם דעת הקהל אינה משפיעה על המנהיגים, אובדן הרוב ו"הקפאת" החברות של רע"מ בקואליציה מאותתות שנפתלי בנט איבד בסיס לקיום ממשלתו. כמחצית סיעתו הקטנה איבדה אמון בדרכו.

תפקידה של ממשלה חלופית יהיה להתייחס לטרור הטילים וההתפרעויות בירושלים בהקשר של איראן ושלוחיה. פעולה לחיסול כוחו הצבאי של חמאס חייבת לעלות על סדר היום. עזה מאתגרת את הריבונות בירושלים. תבוסה חמאסית בעזה תפגע קשות גם באיראן.