לקראת המעבר לשעון חורף במוצ"ש: מדריך לעונה הקרה

מדליקים אורות גם ביום,ונזהרים כפליים בלילה

נהגים ונהגות, שימו לב: החל מיום שני, תיכנס שוב לתוקף החובה להדליק את אורות הרכב גם בשעות היום בכבישים בין־עירוניים. חובה זו, שחלה על כל סוגי כלי הרכב, תקפה עד ל־31 במארס בשנה הבאה.

המעבר לשעון חורף מוביל, כמובן, לנסיעה רבה יותר בשעות החשיכה - ובהתאמה, גם הסכנה למעורבות בתאונת דרכים הולכת וגדלה. בחורף, תנאי מזג האוויר ותנאי הדרך קשים יותר - הראות מוגבלת, הכבישים חלקים ורטובים, מערכות הרכב לא מתנהגות כמצופה מהן, וקשה יותר להבחין בהולכי הרגל. לכן, הנהגים נדרשים להיזהר כפליים. האם השקיעה המוקדמת בימי שעון חורף מגבירה את מידת הסיכון בנסיעה? מנתוני עמותת אור ירוק, המבוססים על ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נראה שהתשובה חיובית. כשבוחנים את השעות המסוכנות ביותר בכבישים, שבהן נרשמת כמות התאונות הקטלניות הגדולה ביותר, אפשר לראות כי בשנה שעברה נהרגו הכי הרבה בני אדם (25) בשעות 21:00-20:00. במקום השני בטבלת השעות המסוכנות ביותר - 18:00-17:00.

לקראת החורף, חשוב לבדוק את תקינותן של כלל מערכות הרכב במוסך מורשה. חשוב לבדוק במיוחד את תקינות ההגה, הבלמים, המגבים, מתזי המים והפנסים, וכמובן את מערכות החימום והפשרת האדים.

התחסנתם נגד קורונה? כדאי להתחסן גם נגד שפעת

במערכת הבריאות מתכוננים לחורף של "טווין־דמיה", שבו נתמודד עם שתי מגיפות זו לצד זו - מצד אחד קורונה, מצד אחר שפעת. כמעט מיליון ישראלים כבר התחסנו נגד שפעת, ובשנה שעברה - בין השאר בגלל צעדי הריחוק החברתי והסגרים - כלל לא נרשמה שפעת בישראל. עם זאת, לנוכח העובדה שהשנה המשק פתוח, גובר החשש ששוב נראה תחלואת שפעת בחורף.

מדו"ח המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות עולה כי עד כה אותרו, בניטור שגרתי שמתבצע בבתי החולים, 15 מקרי שפעת. עם זאת, בקרב הפונים למרפאות טרם אותרו מקרים כאלה.

מאמצע ספטמבר כ־878 אלף ישראלים כבר התחסנו נגד שפעת. במשרד הבריאות הזמינו השנה כמות שיא של כ־4 מיליון מנות חיסון, כך שאין חשש ממחסור בחיסונים.

בדיקה של שיעור המתחסנים נגד שפעת בחלוקה לפי קופות חולים, מגלה כי בכללית התחסנו עד כה יותר מחצי מיליון איש, מתוכם 45% מקבוצת היעד בגילי 65 ויותר, ו־4% בגילי חצי שנה עד 12; במכבי התחסנו עד כה 220 אלף איש, מתוכם 86% מקבוצות היעד; במאוחדת התחסנו עד כה כ־110 אלף מבוטחים - 38% מהמבוגרים, יותר מרבע מהחולים הכרוניים, 13% מהנשים ההרות ו־2.5% מהילדים; ובלאומית התחסנו 48 אלף איש. מקרב בני 65 ויותר התחסנו כבר כשליש.

"ברור לי שהשנה, בהיעדר הגבלות וסגרים, תהיה שפעת", אומר ד"ר יאן מיסקין, מומחה ברפואת משפחה ובמחלות זיהומיות בשירותי בריאות כללית, "יש חפיפה גדולה מאוד בין תסמיני שפעת לתסמיני קורונה, כך שלא יהיה מנוס מלערוך לרבים בדיקות קורונה, וזה הולך לבלבל אותנו. חולה קורונה שחוטף במקביל גם שפעת? לא הייתי רוצה להיות במצב הזה. אני ממליץ לכל מי שיכול להשלים חיסונים נגד קורונה, וממליץ לכולם להתחסן נגד שפעת".

דילמת השיטפונות: בין זהירות להזדמנות לצלם טבע בשיאו

זו תמונה שכמעט הפכה שם נרדף לחורף הישראלי: נחלים - בעיקר בדרום הארץ ובאזור ים המלח - מוצפים בכל פעם מחדש. האם יש סיבה לחשוש? תלוי את מי שואלים: בשעה שגורמי המקצוע מבקשים לשמור על זהירות, חלק מהמטיילים מתעקשים שהפאניקה אינה מוצדקת, ושלפני הכל מדובר בתופעת טבע מרהיבה.

"את ההכנות לחורף עושים בכל שנה, מייד אחרי הגשם האחרון", מסביר המהנדס הבכיר איגור קליינר, סגן מנהל מרחב דרום בחטיבת התפעול והאחזקה של נתיבי ישראל. "העבודות נעשות תחת השמש הקופחת, וגם בלילות בשעה שרוב עם ישראל ישן, כדי להבטיח את רמת הבטיחות הגבוהה ביותר. במזג אוויר סוער אנו פורסים בשטח צוותים המצוידים בכלים הנדסיים, ואנשי מקצוע שערוכים לספק מענה לכל תרחיש, החל בהצפה ובקריסת עצים וכלה בחסימה מצילת חיים בעת שיטפון".

מנגד, מנהל התיירות במצפה רמון, יואש לימון, יוצא נגד החששות המוגזמים מהצפות ומאמין שהגישה המחמירה עלולה גם לפגוע בתנועת המטיילים באזור. "צריכים להרגיע קצת את הלחץ וההיסטריה", הוא מדגיש, "חבר'ה, השתגעתם? במכתש רמון ובעין עבדת השיטפונות יפהפיים ומרשימים, והם חלק מהטבע. כשנחל פארן זורם, סוגרים מרחבי מדבר עצומים; אם חוששים, תציבו שוטר בנחל - לא צריך לסגור חצי נגב! פוגעים כאן בתיירות".

כמובן, לא רק בדרום נתקלים בבעיית השיטפונות: הצפת נחל איילון בחורף הפכה לחלק בלתי נפרד מהעונה הקרה. רבים זוכרים את ההצפות בחורף 1992-1991, שגרמו לסגירת נתיבי איילון ולעצירת מאות כלי רכב. אזהרות המומחים ומבקר המדינה לא מנעו מהתופעה לחזור על עצמה, אם כי בהיקף קטן יותר, ב־2003, ב־2013 וב־2018. בימים אלה מקדמת המדינה פתרון לאיגום מי הגשמים (מערכת לאגירת המים שתמנע הצפת נתיבים), אולם לא ברור עד כמה הוא מהימן וכמה זמן ייקח להשלים אותו.

להרגיל את הקטנים לשגרה החדשה - ולהיערך למצבי הרוח

המעבר לשעון החורף עלול ליצור קשיים אצל חלק מהמשפחות - בעיקר בקרב הילדים, שרגישים יותר לשינוי השגרה. בשבוע הראשון לאחר הזזת השעון עולה הצורך להסתגל לשעות השינה החדשות, וגם לחושך שמקדים לרדת ועלול לפעמים לעורר חשש אצל הקטנים.

"חורף לא מתבטא רק בהזזת מחוגי השעון", מסבירה דליה כהן, מנהלת תוכניות חינוכיות לגיל הרך בחברה למתנ"סים הארצית, "מזג האוויר משתנה, ועימו הלבוש ומאפייני הפעילות. תיווך המעבר וההבנה שכדאי לוותר על הסנדלים בחודשים הקרובים - עשויים למנוע ויכוחים עם הילדים שהתרגלו למה שיש לקיץ להציע. לכן קחו אותם לקנות מטרייה, מעיל ומגפיים, כדי שייטלו חלק בתהליך ההתכוננות".

מזג האוויר הקר גם משאיר את המשפחה בבית לעיתים קרובות, מצב שבגינו, כך לפי כהן, "לילדים חסרות במיוחד השהות בחוץ וההשתובבויות עם חברים. לכן תכננו מראש 'פליי־דייטס' בבתי חברים, וזכרו שלנוכח הקורונה עלולה להיפגע יכולת הילדים שלא חוסנו לשהות במקומות סגורים".

כהן מוסיפה כי "בחורף הקימה בבוקר וההתארגנות קשות יותר. עשו לעצמכם טובה וצמצמו את הלחץ בכך שתשאירו יותר זמן להתכונן. בכלל, כדאי לשוחח עם הילדים על הסיבות למעבר לשעון חורף או לשעון קיץ, ועל הדרך לקרוא שעון אנלוגי. זה טוב להשכלה וגם להבנת המצב".

וכיצד יש לסייע לקטנים שבילדים להתמודד עם השגרה החדשה? "ילדים עלולים לחוות שינוי במצב הרוח עקב השינוי בזמני היקיצה והשינה", מסבירה כהן, "תינוקות עלולים אף לחוות מעין 'מיני־ג'טלג'. נכון שבתוך כמה ימים המצב חוזר לקדמותו, אבל אותם ימים עלולים להיות חוויה לא נעימה בכלל עבור ההורים, הילדים והצוותים במסגרות. הפתרון הוא הדרגתיות והכנה מראש. אחרו מעט את טקסי הקימה והשינה בימים שלפני הזזת המחוגים, כך שהשעה הנוספת ביום הזזת המחוגים תורגש פחות".

הסיכוי לתקלות בחשמל נמוך מאוד - אבל אינו אפסי

החורף ונזקיו לא אמורים להפתיע כלל את חברת החשמל. או כפי שמנסח זאת אורן הלמן, סמנכ"ל שירות בחברה: "אנחנו מתמודדים עם החורף כבר 100 שנים. אנחנו מאורגנים מאוד ויודעים מה צריך לבדוק. בסתיו ובאביב אנחנו מתחזקים את יחידות הייצור של החשמל ואת תחנות הכוח לקראת נזקי מזג אוויר קיצוניים. אנחנו משקיעים בחיזוק התשתיות 3 מיליארד שקלים בשנה".

לא פחות משהם משקיעים בתחזוקה שוטפת, בחברת החשמל מתמקדים בהסברה לאזרחים ובהדגשת הוראות הבטיחות. "בשבוע שעבר העלינו קמפיין שמסביר שרשת החשמל שלנו טובה מאוד, אבל אין 100 אחוזים - בכל זאת, יש 70 אלף קווי חשמל שפרוסים ברחבי ישראל". לפי הלמן, מצבה של ישראל בתחום היערכות רשת החשמל טוב מהמקובל במדינות המפותחות. "אצלנו הצרכן חווה שלוש שעות של הפסקת חשמל בשנה, כולל חצי שעה של הפסקת יזומה לצורך תיקונים".

בארה"ב, כך עולה מבדיקת נתוני משרד האנרגיה האמריקני, משך הפסקות החשמל עומד על כארבע שעות בשנה בממוצע לכלל צרכני החשמל, כולל הפסקות יזומות ולא כולל אירועים בלתי צפויים דוגמת אסונות. באירופה, מנגד, ממוצע הפסקת החשמל ירד בשנים האחרונות לכשעתיים בשנה בלבד.

השתתפו בהכנת הכתבה: שלומי דיאז, מיטל יסעור בית־אור, איליה יגורוב, דן לביא, נועם (דבול) דביר, ערן בר־טל והיאלי יעקבי־הנדלסמן