"קרחון יום הדין": מחקר חדש מחריף את החשש להצפות

מי ים חמים חודרים קילומטרים מתחת לקרחון באנטארקטיקה ומאיצים את הפשרתו • לפי מחקר חדש, תרומתו לעליית מפלס הים עד סוף המאה עשויה להיות כפולה מההערכות הקודמות

העלמות קרחונים
 , Bernhard Staehli, שאטרסטוק
העלמות קרחונים | צילום: Bernhard Staehli, שאטרסטוק

האיום על ערי החוף מתחיל עמוק מתחת לקרח: מחקר חדש מצביע על כך שמי אוקיינוס חמים יחסית חודרים קילומטרים מתחת לקרחון תווייטס שבמערב אנטארקטיקה, המכונה "קרחון יום הדין", ומאיצים את הפשרתו. לפי המודל שפיתחו החוקרים, הקרחון עשוי לתרום כ-3 סנטימטרים לעליית מפלס הים העולמי עד שנת 2100, פי שניים מממוצע התחזיות הקודמות שנבדקו, גם ללא התחממות נוספת בתרחיש שנבחן.

ביל גייטס על משבר האקלים: בחרנו מטרות לא ריאליות (ארכיון)

קרחון תווייטס מכיל כמות עצומה של קרח, שהפשרתו המלאה תוכל להעלות את מפלס הים ביותר מ-60 סנטימטרים. החשש הוא שקריסתו תאיץ גם את זרימתם של קרחונים נוספים במערב אנטארקטיקה אל הים. בתרחיש רחב כזה, מפלס הים עלול לעלות בכ-3 מטרים לאורך זמן, אך המחקר אינו צופה שכך יקרה עד סוף המאה.

המים חודרים מתחת לקרח

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, נערך בידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין וממעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א. הוא מתמקד באזור שבו הקרחון נפרד מקרקעית הים ומתחיל לצוף. מודלים רבים מייצגים את המעבר הזה כקו גבול חד, אך תצפיות לוויין מצביעות על אזור דינמי ורחב, שמי ים חודרים אליו עם מחזורי הגאות והשפל וממיסים את הקרח מלמטה.

החוקרים שילבו את התהליך במודל ממוחשב והשוו את תוצאותיו לתצפיות על נסיגת הקרחון, הידקקותו והאצת זרימתו. לדבריהם, הכללת ההפשרה באזור הזה מאפשרת להסביר טוב יותר את השינויים שכבר התרחשו, ומובילה גם לתחזיות גבוהות יותר של אובדן קרח בעתיד.

הרכס שבולם את הנסיגה

מוקד נוסף לדאגה הוא רכס מוג'ינו, רכס תת-ימי שמסייע כיום לייצב את חלקו המרכזי של הקרחון. בהדמיות שבהן מי הים חודרים למרחק של 4-6 קילומטרים מתחת לקרח, בהתאם לתצפיות מהשנים האחרונות, נמצאה הסתברות של כ-60% לנסיגת הקרחון מעבר לרכס עד סוף המאה. אובדן האחיזה בו עלול לאפשר נסיגה מתמשכת לעבר פנים היבשת.

ספינה בדרך לאנטרטיקה | צילום: .

אריק ריניו, פרופסור למדעי מערכת כדור הארץ באוניברסיטת קליפורניה באירוויין וממחברי המחקר, הזהיר כי הממצאים מצביעים על סיכון גבוה מהצפוי להצפות חופיות בעשורים הקרובים. לדבריו, הבנת התהליכים שמתרחשים מתחת לקרחונים מעוררת דאגה גוברת.

לצד האזהרה, החוקרים מדגישים כי נדרשות מדידות נוספות מתחת לקרחון כדי לצמצם את אי-הוודאות. המודל אינו מתאר את מלוא מורכבות זרימת המים והשתנות הקרח, אך הממצאים מחזקים את הצורך להביא בחשבון את ההפשרה מלמטה בתחזיות העתידיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר