"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"קופת החיסכון מתרוקנת": הנהרות מתייבשים בקצב היסטורי - ואלו ההשלכות

דו"ח האו"ם קובע כי 2025 הייתה אחת השנים היבשות ביותר עבור נהרות העולם בשלושת העשורים האחרונים • מאגרי המים המתוקים העולמיים צנחו ב-42% מתחת לממוצע, והמשבר כבר נותן את אותותיו: מהשבתת כורים גרעיניים באירופה ועד נהרות רעילים באנגליה

0השמעה
נהר שהתייבש במערב צרפת , AFP
נהר שהתייבש במערב צרפת | צילום: AFP

נהרות העולם רשמו בשנת 2025 את אחת השנים היבשות ביותר מזה למעלה משלושה עשורים. כך עולה ממחקר מקיף של ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) של האו"ם, החושף תמונת מצב מדאיגה של משאבי המים הגלובליים.

הערכת מחזור המים העולמי מצביעה על הידלדלות דרמטית ב"קופת החיסכון" של כדור הארץ. כמות המים המתוקים האגורים מעל ומתחת לקרקע - כולל מי תהום, אגמים, נהרות, שלג, קרח ולחות באדמה ובצמחים - עמדה אשתקד על 42% מתחת לממוצע העולמי.

כמו בסרט אסונות: אנשים נסים על נפשם מנחשול של מים ובוץ בנפאל

השפעות משבר האקלים יוצרות את מה שהמדענים מכנים אירועי "צליפת שוט" של מזג האוויר, שמובילים למחזור מים תנודתי ובלתי צפוי מאי פעם. הנהרות נעים בקיצוניות בין חוסר אדיר לעודף קטלני - מהתייבשות ועד שיטפונות בזק. בשנת 2025, שהייתה אחת החמות בהיסטוריה, רק כשליש מנהרות העולם זרמו בקצב "נורמלי".

"אנחנו מרוקנים את חשבון החיסכון שלנו", הזהירה מזכ"לית ארגון המטאורולוגיה העולמי, סלסט סאולו. "אגירת המים היבשתית העולמית מציגה מגמת ירידה מאז 2014-2016 – זהו איתות עקבי שנמשך כבר עשור".

המחקר מציג נתונים עגומים גם מגזרת הקרחונים. זו השנה הרביעית ברציפות שבה כל 19 אזורי הקרחונים המרכזיים בעולם איבדו מסה. בשנת 2025 לבדה אבדו 400 ג'יגה-טון של קרח, כמות שהוסיפה 1.1 מילימטרים למפלס פני הים העולמי.

קרחונים נמסים באנטארקטיקה | צילום: משה שי

השפעה ישירה על הכלכלה

הפגיעה במערכות הנהרות אינה רק בעיה אקולוגית, אלא בעלת השלכות הרסניות ומיידיות על הכלכלה העולמית וחיי האדם. הקיץ, למשל, מפלס המים הנמוך להחריד בנהר הדנובה חולל משבר אנרגיה חסר תקדים בהונגריה וברומניה, לאחר שכל הכורים הגרעיניים שלהן (למעט אחד) הושבתו מכיוון שהנהר היה נמוך מכדי לספק מים לקירורם.

בארצות הברית, נהר המיסיסיפי – מקור המים המרכזי של 50 רשויות מקומיות – מאוים על ידי זיהום כימי שיצר "אזורים מתים" במפרץ מקסיקו, לצד בצורות ועליית מפלס הים. באפריקה, נהרות ענק כמו הנילוס עומדים בפני איומי זיהום ובצורות המצמצמים את מפלס המים. גם באנגליה המצב בכי רע: על פי הדו"ח, אף לא נהר אחד במדינה מוגדר כבעל בריאות אקולוגית וכימית טובה, והם סובלים משילוב רעיל של שפכים, זיהום חקלאי וכימיקלים.

נהר המיסיסיפי | צילום: רויטרס

מניתוח הנתונים של חמש השנים האחרונות (2021-2025) עולה כי זרימה חלשה מהרגיל נרשמה בעקביות באזורים נרחבים בעולם, ובהם צפון ודרום אמריקה, מרכז ומזרח אפריקה, וכן במזרח התיכון ובמרכז אסיה. מדי שנה דיווחו שירותים מטאורולוגיים סביב הגלובוס על שיאי שיטפונות ובצורות, כאשר למקומות רבים פשוט לא נותר זמן להתאושש בין אסון לאסון.

"אנו חייבים להכפיל את המאמצים כדי להבין טוב יותר את משאבי המים בעולם", סיכם ויין ג'נקינסון, מנהל תחום ההידרולוגיה בארגון המטאורולוגיה העולמי. "זה דורש איסוף ושיתוף מוגבר של נתונים; רק כך נגביר את ההבנה וההגנה על חייהם ורווחתם של בני האדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר