"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משבר מתקני ההתפלה כמעט לגמרי מאחורינו

משרד האנרגיה הודיע כי כל המתקנים חזרו לפעילות - בין אם חלקית ובין אם מלאה • בעקבות התייצבות המערכת: תצומצם השאיבה המוגברת מהכנרת

| עודכן:
0השמעה
מתקן ההתפלה בשורק  , מארק ניימן, לע"מ
מתקן ההתפלה בשורק | צילום: מארק ניימן, לע"מ

רואים את הסוף של המשבר: משרד האנרגיה מסר היום (שני) כי בתום הערכת מצב מיוחדת כי ששת מתקני ההתפלה בישראל חזרו לפעילות - חלקם במתכונת מלאה והשאר באופן חלקי. זאת, לאחר המשבר שפרץ לפני כשבועיים.

השר כהן: "יש לנו משק מים איתן ואנחנו דואגים להבטיח אספקה סדירה" // רשתות חברתיות

בעקבות התייצבות המערכת וירידת הביקוש בתקופת החגים, הוחלט לצמצם את השאיבה המוגברת מהכנרת ומאקוויפרים. עם זאת, ברשות המים עדיין קוראים לציבור לשמור על שימוש מושכל.

בתום הערכת מצב שקיימו משרד האנרגיה והתשתיות ורשות המים, נמסר כי משק המים הלאומי נמצא כעת ביציבות מלאה, ואספקת המים לצרכנים הפרטיים ולחקלאות נמשכת כסדרה. נכון להיום, כלל מתקני ההתפלה בישראל פועלים - שניים מהם במתכונת מלאה ועוד ארבעה במתכונת חלקית.

משבר האצות שהשבית את מתקני ההתפלה

הודעת העדכון מגיעה בהמשך למשבר תשתית סביבתי נרחב שנמשך כשבועיים עד שלושה שבועות. המשבר החל בסוף אוגוסט, בעקבות התפרצות חסרת תקדים של אצות ציאנובקטריה במזרח הים התיכון.

האצות יצרו עכירות חריגה במי הים שסתמה את מערכות הסינון של מתקני ההתפלה, המספקים בשגרה כ-80% ממי השתייה במדינה. האירוע הוביל להשבתה פתאומית של חלק ממתקני ההתפלה ולמעבר לפעילות חלקית באחרים. בחלק מהיישובים התושבים נקראו להיערך להפסקות מים, ועיריות שונות - לרבות תל אביב - החליטו לשנות את מדיניות השימוש במים בעקבות התקלה.

כדי למנוע שיבושים ולשמור על אספקה סדירה לאורך ימי התקלה, עבר משק המים להסתמכות מוגברת על מאגרי החירום, על מאות קידוחים באקוויפרים ועל שאיבה מוגברת מהכנרת - אשר האיצה את ירידת המפלס הטבעית. ניסוי כימי מיוחד לטיפול באצות באמצעות חומר חיטוי מבוסס נחושת שבוצע בים, לא הביא לשינוי משמעותי.

נקודת התורפה שהובילה למשבר ההתפלה

האירוע חשף את הרגישות שבתלות המוחלטת במקור הפקה יחיד בים התיכון. בעקבות המשבר הופקו מספר לקחים מרכזיים: ברמת התשתית, נבחנת הארכת צינורות היניקה מערבה אל מים עמוקים ונקיים יותר, לצד שדרוג מערכות הסינון המקדים במתקנים.

בנוסף, ביצעו המתקנים הזמנות של מלאי חירום לאומי של אלפי ממברנות סינון כדי למנוע עיכובים בעת תקלה. כמו כן, הופק לקח בדבר נחיצות שימור מקורות המים הטבעיים כגיבוי אסטרטגי, לצד הסדרת מנגנוני ההפעלה והשיפוי הכלכלי מול הזכיינים הפרטיים בעת חירום אקולוגי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר