ראיתם גחלילית? ייתכן שגיליתם משהו שאף חוקר לא הכיר

בשנים האחרונות, בזמן שהציבור הישראלי מצא את עצמו מסתגר בבתים בשל השפעות הקורונה והמלחמות, התגלה כי הטבע המנצנץ נמצא ממש מתחת לאף שלנו, בסמיכות למבנים ובגינות הפרטיות. מיזם "ראיתי גחלילית", שיתוף פעולה של המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע, חושף כי הגחליליות בישראל הן הרבה יותר מסתם מראה קסום; הן עומדות במרכזו של מחקר אקולוגי פורץ דרך המסתמך על עיני הציבור.

אלה פישמן, חוקרת מצוות המיזם, מדגישה כי לכל דיווח, אפילו על גחלילית בודדת, יש ערך מדעי עצום, שכן דיווחים מאזורים מבודדים יכולים לחשוף אוכלוסיות שלא היו מוכרות למדע עד היום ולשנות לחלוטין את תמונת המצב המחקרית. המידע שנאסף מאז שנת 2020, הכולל יותר מ-3,000 דיווחים, מהווה כיום את מאגר המידע הגדול ביותר על גחליליות בישראל ומאפשר לחוקרים להבין היכן הן שורדות ואילו בתי גידול חיוניים לשימורן.

המחקר המדעי כבר הניב תגליות מרגשות, כאשר בזכות ניתוח הנתונים ודיווחי הציבור התגלו בשנים האחרונות מיני גחליליות חדשים בישראל. ד"ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי במרכז הישראלי למדע אזרחי ובחברה להגנת הטבע, מסבירה כי המדע האזרחי מעניק לכל אזרח הזדמנות להיות חלק ממחקר ארצי משמעותי התורם להבנה רחבה של המגוון הביולוגי.

הממצאים מראים כי בישראל קיימים שלושה סוגי גחליליות: סוג אחד המייצר אור מהבהב ופעיל עד יולי, ושני סוגים נוספים המאירים בשיא הקיץ בין יוני לאוגוסט. בעוד שהזחלים פעילים בעיקר בקיץ באזורים לחים, החוקרים בוחנים כעת מה הופך גינות מסוימות לבית גידול מתאים עבורן, במיוחד לאור האיומים הגלובליים של אובדן בתי גידול, שינויי אקלים ותאורת לילה חזקה, המשבשת את התקשורת האופטית בין הזכרים לנקבות.

הציבור מוזמן להמשיך ולדווח על תצפיות בטיולים או ליד הבית, ובכך להפוך לשותף מרכזי במאמץ לשמר את החרקים הייחודיים הללו במפת הטבע הישראלית.

החוקרים מזמינים כל מי שפוגש גחליליות - בטיול, בגינה, בפארק או ליד הבית - לדווח באתר המיזם:

https://www.teva.org.il/citizen-science/3391

שם גם ניתן להיעזר במפת התצפיות שהתקבלו עד כה, ולאתר מקומות שבעבר נצפו בהם גחליליות, לחזור ולבדוק האם הן עדיין פעילות שם או, להפך, לסייע באיתור מקומות חדשים שבהם ניתן לראות גחליליות.