עברה את נקודת האל-חזור: העתיד השחור של ניו אורלינס

עתידה של אחת הערים האמריקאיות המוכרות והידועות ביותר, ניו אורלינס, מסתמן כשחור מאוד, על פי מחקר שפורסם בכתב העת Nature Sustainability.

החוקרים קובעים כי עד סוף המאה העיר תהיה מוקפת בים של מפרץ מקסיקו, כשסערות גדולות יפגעו בה בתדירות גבוהה ויציפו כל פעם כ-99 אחוז משטח העיר. מבחינה זו ממליצים החוקרים לממשל האמריקאי להתחיל בפרויקט פינויה של העיר לקרקע גבוהה יותר עקב תהליך עליית פני הים.

המחקרים מציינים כי בכל הנוגע לעתידה של העיר נקודת האל חזור כבר נחצתה ולא ניתן יהיה להותיר אותה במקומה עקב עליית פני הים, שבתרחיש החיובי ביותר יעלה בכ-3 מטרים, ובמקרה הפסימי יעלה ב-7 מטרים. אחת הסיבות לרגישות של העיר נובעת מהעובדה שהיא בנויה בשטח אדמה המזכיר קערה שרובו מצוי מתחת לפני הים.

אחת הסיבות למצבה הקשה של העיר היא תהליך ייבוש הביצות הרבות הסובבות את העיר ומהוות מגן טבעי מפני הוריקנים וסערות ענק. ביצות אלו מיובשות על ידי האדם במסגרת הפקת גז ונפט מהאדמה וכן עקב פיתוח של האזור. אלא שכך העיר, בת 360 אלף התושבים, נחשפת אל סכנות אקלימיות וימיות רבות שהופכות את מיקומה ללא מתאים למגורי אדם.

תופעת ייבוש הביצות בכל אזור מדינת לואיזיאנה אינה חדשה והחלה בשנות השלושים של המאה הקודמת. מאז איבדה המדינה כ3220 קילומטרים מרובעים של ביצות. ההשלכות של מציאות זו יחד עם קצב עליית פני הים יתבטאו בנסיגת החוף אל תוך היבשת בשיעור של 100 קילומטרים.

מחברת המחקר פרופ' בריאנה קסטרו, מבית הספר לאיכות הסביבה של אוניברסיטת ייל, מציינת כי כבר מאז הוריקן קתרינה, שפקד את העיר בשנת 2005 ושהביא למותם של כ1400 תושבים, נטשו את העיר כ-25 אחוז מבני האדם שחיו בה. תהליך זה צפוי לגדול בעתיד נוכח העובדה שבסופות בסדר גודל דומה כ-99 אחוז מאוכלוסיית העיר תפגע משטפונות ותחווה נזקים משמעותיים.

"הסופות שעומדת לפקוד את העיר ילכו ויהיה קשות יותר ו99 אחוז מתושבי העיר מצויים בסיכון שבתיהם יפגעו משטפונות" היא אומרת. פרופ' טורביורן טורנקוויסט, פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטת טוליין, מציין כי השאלה המרכזית היא מה צריך לעשות ומתי.

מחברי המחקר בהובלת פרופ' קסטרו, קובעים בו כי כבר כעת העיר צריכה לחשוב על רילוקיישן וזאת כדי להימנע מכאוס בעתיד כאשר המצב ייהפך לבלתי נסבל. "הכתובת כבר על הקיר ולא כדאי לחכות לרגע שיווצר משבר בפועל" אומרת קסטרו. למרות שמעבר מסוג זה הינו פרויקט מורכב מאמינה החוקרת כי ניו אורלינס 2.0 שתוקם באזור גבוה יותר תשמר את הרוח הייחודית שלה ותישאר אותו דבר.

דוגמא מלפלנד השוודית

אף על פי שהרעיון להעתיק עיר שלמה נשמע כמדע בידיוני, קיימת עיר בעולם שעברה תהליך כזה - העיר קירונה בלפלנד השוודית. ההחלטה על העתקת מרכז העיר קירונה למיקום חדש במרחק 3 קילומטרים התקבלה בשנת 2004 וזאת עקב סכנת התמוטטות שלו אל תוך מכרה ברזל גדול שחלקו מצוי מתחת למרכז הזה.

תהליך המעבר החל כבר בשנת 2014, ובמסגרתו הועברה בשנה שעברה הכנסייה העירונית כולה למיקום חדש. העברת הכנסייה נעשה כשהבניין לא מפורק אלא מועבר בשלמותו על פלטפורמה מיוחדת שנעה על גלגלים. "מרכז העיר החדש שלנו יהיה מוכן בשנה הבאה", אומרת בהקשר לכך קלרה ניסטרום, קצינת המורשת העירונית של העיר.

חשוב לציין כי הבעיה איתה צריכה להתמודד העיר ניו אורלינס מאיימת על ערי חוף רבות בעולם. גם לערים ניו יורק ולונדון בנגקוק ושנגחאי צפוי עתיד לא ברור שיכלול הצפות חלקיות או מלאות. "השאלה היחידה היא כמה מהר נגיע למציאות הזו וכיצד נתמודד איתה", אומר בנג'מין שטראוס, מנכ"ל ומדען ראשי ב-Climate Central, עמותה ללא מטרות רווח למחקר אקלים.