לא רק למחבקי עצים: "הכחדת חיות עולה לנו בחיי אדם"

לאחר יותר מעשר שנים שבהן לא נשא הרצאה בעברית, פרופ' איל פרנק מבית הספר למדיניות ציבורית "האריס" באוניברסיטת שיקגו, הגיע לאחרונה לביקור בישראל והתארח בבית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב. המסר שלו פשוט: מי שחושב שהכחדת דבורים, עטלפים או נשרים היא רק בעיה של פעילי סביבה - טועה ובגדול.

לפי פרנק, אובדן המגוון הביולוגי הוא סיכון בריאותי וכלכלי שאי אפשר להמשיך להתעלם ממנו, שכן הטבע חוזר להיות המגבלה המרכזית על יכולת הייצור שלנו. הוא הסביר כי עוד לפני שמין נעלם לחלוטין מהעולם, האוכלוסייה שלו מצטמצמת והוא מפסיק למלא את תפקידו הקריטי במערכת האקולוגית, מה שמאלץ את האנושות למצוא תחליפים יקרים ולעיתים מסוכנים.

כשבעלי החיים קורסים הבריאות שלנו נפגעת

כדי להמחיש את הקשר הישיר לחיי אדם, הציג פרנק נתונים מטרידים על קריסת אוכלוסיות בעלי חיים והשפעתן על הבריאות של בני האדם. בארצות הברית, למשל, פטרייה קטלנית חיסלה מיליוני עטלפים המשמשים כמדבירים טבעיים, מה שאילץ את החקלאים להגביר משמעותית את השימוש בחומרי הדברה רעילים. המחקר של פרנק חשף כי באותם אזורים נרשמה עלייה מובהקת בתמותת תינוקות כתוצאה מהחשיפה לכימיקלים הללו.

מקרה דומה וקשה לא פחות אירע בהודו, שם היעלמות הנשרים הובילה לעלייה בכמות הכלבים המשוטטים והחולדות שהפיצו מחלות קטלניות כמו כלבת, דבר שגרם לעלייה חדה בשיעורי התמותה של בני אדם.

המהפכה הסינית

זווית מפתיעה במיוחד שחשף פרנק נוגעת לסין, שלמרות התדמית וההיסטוריה שלה כמזהמת סדרתית, מובילה כיום קו תקיף בנושא. כך, הממשל הסיני השיק לאחרונה תוכנית אסטרטגית לאומית המחייבת חברות לחשוף ולדווח מהן ההשפעות שלהן על המגוון הביולוגי. מדובר בצעד נדיר בעולם, ופרנק אף סיפר כי הוא עובד כעת על פרויקט מחקרי שמנסה ללמוד ולהבין את אותן השפעות של המגזר העסקי על הטבע.

בעוד שבארה"ב הנחיות סביבתיות דומות שדרשו מסוכנויות ממשלתיות להתחשב במערכות אקולוגיות עומדות בפני סכנת ביטול תחת הממשל הנוכחי, בסין מהמרים על כך שהשקיפות והשמירה על הטבע הן המפתח ליציבות כלכלית עתידית.

לא לחכות לנתונים מושלמים כדי לפעול

לסיכום, פרופ' פרנק קורא למקבלי ההחלטות להפסיק להתייחס לטבע כאל מטרד או נוף יפה, ולהתחיל לחשב את "העלות החברתית" של אובדן המינים. הוא הדגיש כי למרות הפערים במידע המדעי בהשוואה למדעי האקלים, יש להציב גבולות ברורים לשמירה על הטבע לפני שנגיע לנקודת אל-חזור שבה שום טכנולוגיה לא תוכל להציל אותנו. "השאלה היא מהם הוויתורים שאנחנו מוכנים לעשות", סיכם פרנק את האתגר הניצב בפני האנושות.