כך שותלים בלי להשאיר פלסטיק באדמה

נטיעת עצים ושתילת צמחים היאהמסורת המפורסמת של ט"ו בשבט. מדי שנה מתקיימים ברחבי הארץ אירועי נטיעות מטעם בתי ספר, תנועות נוער, ארגונים סביבתיים ויוזמות קהילתיות ופרטיות. מעבר להיבטים החינוכיים, הדתיים והתרבותיים, הנטיעה מדגישה גם את החשיבות בשמירה על מערכות אקולוגיות, בחיזוק הקרקע ובמאבק בשינוי האקלים באמצעות פעולה סביבתית מוחשית וארוכת טווח. אלא שלצד הכוונות הטובות,שתילות רבותכרוכות בשימוש נרחב בעציצי פלסטיק חד-פעמיים ובאריזות, מה שמייצר פסולת מיותרת. לחברה ישראלית בשם Bioplasmar יש פתרון מקורי וסביבתי.

להשתמש בפסולת אורגנית כדי ליצור עציץ

חג הנטיעות חושף מציאות רחבה ומתמשכת בתחום הגינון, החקלאות והמשתלות, שבה השימוש במוצרי פלסטיק וחומרים סינתטיים הפכו להיות ברירת מחדל. עציצים, מגשי שתילה ואריזות, שעשויים לרוב מפלסטיק, מלווים כמעט כל שתיל בדרכו מהמשתלה אל הקרקע. השימוש במוצרים האלה הם לפרק זמן קצר בלבד, ומייד לאחר השימוש הם הופכים לפסולת. בגלל שהם חלק טכני ושקוף בתהליך, הם כמעט לא זוכים לבחינה סביבתית מעמיקה. כך, היקף הפסולת עולה, והפגיעה במערכות האקולוגיות נמשכת.

חברת Bioplasmar (ביופלסמר) הישראלית, שהוקמה ב-2012, מציעה פתרון לבעיה: צמחים שמגיעים בעציצים שעשויים מחומר גלם אורגני שמתכלה. מדובר בחומר שמבוסס בעיקר על שאריות מזון ושמאפשר להחזיק את הצמח בצורה קשיחה, אך מתכלה בתוך האדמה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לרכוש עציץ ולשתול אותו ישירות בקרקע בלי להוציא את הצמח מהעציץ. כך נמנע שימוש בפלסטיק קונבנציונלי.

"בעולם המזון יש המון פסולות, וחשבתי שצריך לחבר בין הפסולות וליצור מהן מוצרים מתכלים וככה לחסוך פלסטיק", מספר חנוך סמט, מייסד החברה.

"המטרה שלנו היא להשתמש בפסולת אורגנית כחלק משאיפה לייצר כלכלה מעגלית ומוצרים מקיימים", מסבירה סופי טוביהו, מנכ"לית החברה. הבסיס לטכנולוגיה נשען על חיבור בין חומרים אורגניים מתכלים לבין חומר שמתנהג בדומה לפלסטיק אך מיוצר מחומרי גלם טבעיים שניתן לעיצוב ולייצור תעשייתי. "רצינו להביא מוצר שהוא פונקציונלי כדי שהמגדלים והמשתמשים יוכלו לעבוד איתו באמצעים הקיימים, בלי 'להמציא את הגלגל'. במקביל, רצינו להביא תועלת לקרקע, להגן על הצמח ולא להשאיר באדמה חומר שיכול להפוך למטרד או חלילה לזהם את הקרקע", היא מסבירה.

פחות פלסטיק זה טוב לעציץ

מעבר ליתרונות הסביבתיים, למוצר יש תרומה לאופן שבו נקלטים השתילים בקרקע. "כאשר משתמשים בעציץ פלסטיק, שלב המעבר לאדמה גורם לעיתים נזק למערכת השורשים. זה מקשה על הצמח להזין את עצמו כראוי בקרקע", מסבירה טוביהו. לדבריה, האפשרות לשתול את הצמח יחד עם העציץ המתכלה משנה את התהליך כולו. "ברגע שאנחנו לא מפרידים את הצמח מהעציץ ומשאירים אותו במעין אריזת מגן, אנחנו מבטיחים אחוזי קליטה גבוהים יותר".

בתקופה האחרונה מקדמת החברה ניסוי שדה בשיתוף משרד החקלאות, שבוחן את השפעת הטכנולוגיה על התפתחות הצמח בתנאי קרקע מאתגרים. במסגרת הניסוי נשתלו בשדה שתילי תרד בשתי שיטות מקבילות: שתילים שנשתלו בתבניות פלסטיק והועברו לקרקע באופן רגיל, ושתילים שנשתלו בעציץ המתכלה. השדה עצמו נגוע בנמטודות, תולעים טפיליות שפוגעות במערכת השורשים ומעכבות את התפתחות הצמח. תוצאות הניסוי הראו ששתילי התרד שנשתלו בעציצים המתכלים התפתחו לצמחים בריאים וגדולים יותר, והניבו תנובה גבוהה משמעותית.

"ברגע שהעציץ שלנו נשתל כחלק אינטגרלי מהקרקע ומספק הגנה מפני הנמטודות, מערכת השורשים מתבססת טוב יותר והצמח כולו צומח בצורה בריאה ובטוחה יותר", מסבירה טוביהו.

פעילותה של חברת Bioplasmar מציעה דרך סביבתית ואקולוגית להתמודד עם בעיית הפלסטיק דרך שינוי נקודתי אך משמעותי בתהליך גידול שתילים. במיוחד לקראת ט"ו בשבט, היא מדגישה עד כמה האופן שבו שותלים חשוב לא פחות מהפעולה עצמה. השאלה שנותרה פתוחה היא האם פתרונות מסוג זה יישארו נחלתם של שווקים מתקדמים בלבד או יהפכו בישראל לחלק בלתי נפרד מדרכי הנטיעה והגידול.

הכתבה הוכנה על ידיזווית–סוכנותהידיעותשלהאגודההישראליתלאקולוגיהולמדעיהסביבה