סופת ביירון היא סימן אזהרה שאסור להתעלם ממנו

סופת ביירון שהיכתה בישראל אמש (שלישי), ושתמשיך ללוות אותנו בעוצמה עד סוף השבוע, אינה רק תופעת טבע חריגה - היא חלק ממגמה רחבה שהולכת ומתבססת בחורפים האחרונים, שבהם אירועי גשם קיצוניים מופיעים בתדירות גבוהה יותר ומשבשים את שגרת החיים של כולנו.

כמויות גשם עצומות בזמן קצר רוח חזקה וירידה פתאומית בטמפרטורות הופכים לתופעה מוכרת יותר משנה לשנה. מאחורי כל זה עומד תהליך של התחממות גלובלית שמאיץ את היווצרותן של מערכות סוערות ומעמיק את השפעתן על הסביבה הבנויה ועל התשתיות. כך, התופעות שפעם התרחשו אחת לכמה שנים הופכות למציאות שאי אפשר להתעלם ממנה.

אחת הסיבות המרכזיות להיקף הנזקים היא העדר יכולת ספיגה במרחב העירוני. כמויות גדולות של מים פוגשות שטח בנוי וצפוף, שאינו מאפשר למים לחלחל אל הקרקע. במקום שהמים יזרמו במסלולים טבעיים הם מציפים רחובות ומגיעים אל בתים ועסקים.

זו לא גזרה מחייבת. ניתן לצמצם את הנזקים באמצעות השקעה בתשתיות ניקוז מתקדמות ואגני חלחול שמסוגלים להתמודד עם עומסים חריגים. נכון שהדבר דורש משאבים רבים, אך זו השקעה חיונית במדינה שבה אירועי הגשם הופכים קיצוניים יותר בכל שנה.

ניתן לצמצם את הנזקים באמצעות השקעה בתשתיות ניקוז מתקדמות ואגני חלחול שמסוגלים להתמודד עם עומסים חריגים

ההתמודדות עם המציאות החדשה אינה מסתיימת בתשתיות. תכנון עירוני חייב לקחת בחשבון את הדרך שבה מים מתנהגים בשטח. במדינות רבות בעולם כבר הבינו מזמן את החשיבות של שמירת אזורים טבעיים, שבהם המים נוטים להיאסף בזמן סערות. אזורים כאלה אינם מתאימים לבנייה בשל הסיכון המובנה להצפות ולכן שמירה עליהם כשטחים פתוחים מאפשרת לבלום עודפי מים ולמנוע נזקים כבדים.

בישראל, לעומת זאת, ממשיכים לעתים לדחוק פרויקטים חדשים אל מרחבים שאליהם המים יחזרו תמיד. ללא שינוי תפיסתי עמוק בתכנון נמשיך לראות את אותן תמונות של רחובות מוצפים וחיי אדם בסכנה.

לצד כל זאת יש צורך בהיערכות תפעולית יעילה. כשהגשמים מגיעים הם אינם מחכים לשיפור ארוך טווח. ניקוי קולטנים וניקוזים לפני החורף הוא צעד בסיסי שחייב להתבצע באופן קבוע ולא רק בידי העיריות, אלא גם בידי התושבים.

בעת הצפה מתרחשת מציאות חירום שדורשת תגובה מהירה של כוחות מיומנים שמסוגלים להגיע לנקודות הסיכון ולהציל אנשים שנלכדו במים. זו תופעה שאינה ייחודית לישראל. בשנה שעברה למשל הוצפה ולנסיה שבספרד ונאלצה להתמודד עם משבר גדול ממדים, שהמחיש עד כמה העולם כולו חשוף לאותם אתגרים.

סופת ביירון אינה תקלה נקודתית, אלא סימפטום של תקופה חדשה. יש בידינו אפשרות לבחור כיצד להתמודד עם האתגר. האם נמשיך להיות מופתעים בכל חורף, או שנבחר להיערך בצורה חכמה שמכירה בצורך לשנות את האופן שבו אנו מתכננים ומנהלים את המרחב הבנוי? שילוב של תשתיות מותאמות תכנון אחראי והיערכות חירום מקצועית יכול להפוך את ישראל למדינה עמידה יותר ופגיעה פחות. הסופות לא יהפכו חלשות יותר ולכן האחריות שלנו היא לוודא שהפגיעה שלהן תהיה קטנה ככל האפשר.

הכותב הוא מומחה לתכנון עירוני ותחבורתי במכון planet ובוגר הטכניון