האם ישראל יוצאת למלחמה נגד הטבע של עצמה? לקראת התקציב של שנת 2026 מגיע חוק ההסדרים. זהו חוק שמגיע לצד התקציב וכולל תיקוני חקיקה שאמורים לעזור לממשלה ליישם את התוכניות שהיא מציגה.
במסגרת החוק לתשתיות הלאומיות, שאמור להתקדם כחלק מחוק ההסדרים, רוצים לאפשר בנייה של יותר תשתיות. על פניו זה נשמע טוב, אבל לפי ההצעה החדשה המדינה תוכל לבנות כמעט בכל מקום ללא הפרעה או התערבות.
הגוף ששומר על הטבע במצבים כאלה הוא רשות הטבע והגנים. שם יש יכולת וטו על כל פרויקט שנראה כמסוכן לטבע, ובפועל הווטו הזה מעולם לא הופעל.
במסגרת החוק החדש, הסמכויות של הרט"ג יוגבלו מאוד והממשלה תוכל (גם אם זה יהיה מורכב מאוד) לעקוף את הרט"ג.
אז כביכול יש כאן התנגשות אינטרסים. מצד אחד הממשלה רוצה להיות יותר פרקטית ולהרחיק גורמים מקצועיים שעלולים לעכב אותה. מצד שני יש את תפקידה של הרט"ג שנועדה לשמור על שמורות הטבע וחיות הבר. אבל האמת היא שההחלטה הזו פוגעת בגוף הלא נכון, ואולי חשוב מכך עלולה ליצור עיכובים חמורים הרבה יותר.
ניקח לדוגמה את פרויקט קו הרכבת מירושלים לתל אביב. זהו פרויקט מורכב במיוחד שכלל קידוחי מנהרות והקמת גשרים ענקיים. הקו תוכנן לעבור מעל נחל יתלה באמצעות גשר גדול, אבל גופים לשימור טבע, כמו רט"ג, דרשו לחפור מנהרה עמוקה במקום, כדי למנוע פגיעה במערכת האקולוגית העדינה של הצוק והנחל.
זה אכן עלה יותר כסף, אבל זה לא מה שעיכב את פתיחת הקו. העיכובים נגרמו מגורמים בירוקרטיים אחרים. רט"ג מצטרפת בתחילת הפרויקט, מציעה פתרונות, ומגנה על הטבע - אבל לא יצר אף פעם עיכוב משמעותי.
וגם אם נניח לרגע שיש סיבה מקצועית להרחיק את רט"ג משולחן ההחלטות, עדיין כל פרויקט שיפגע בטבע יידרש להגיע לבג"צ, שם העיכובים יהיו גדולים הרבה יותר.
כל גוף ירוק, בין אם זו רשות הטבע והגנים או החברה להגנת הטבע, ינסה לעצור את הפרויקט בבתי המשפט במקום להגיע להבנות מקצועיות.
אם החוק יעבור כפי שהוא, שמורות הטבע וחיות הבר בישראל יישארו בפועל ללא הגנה אמיתית. אף גורם מקצועי לא יהיה שם כדי לשמור עליהן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו