רגע לפני ש״נסיכת האקלים״ גרטה טונברג עוזבת שוב את ישראל, בחברת וולטה סולאר החליטו לבדוק את המספרים מאחורי המשט שבו השתתפה. על פי ניתוח הנתונים, במהלך כחמישה שבועות של הפלגה, כ־50 כלי השיט במשט "סומוד" צרכו יחד כ־53,600 ליטר דיזל – צריכה השקולה לפליטה של כ־144 אלף קילוגרם פחמן דו־חמצני ישירות מהמנועים.
בהוספת הפליטות העקיפות הנוצרות מתהליך ייצור והובלת הדלק, מגיע הסך הכולל לכ־165 טון CO₂. מדובר בכמות פליטה משמעותית, המקבילה לזיהום שמייצרים 82 רכבים פרטיים במשך שנה שלמה או כ־130 טיסות הלוך־חזור של נוסע אחד בקו לונדון-תל אביב.
לפי וולטה סולאר, חלק הארי של הפליטות נבע מהספינות הגדולות והממונעות במשט, בעוד שהמפרשיות תרמו רק חלק קטן בזכות שימוש מוגבל במנועים. "אין זה מפליא שמי שמנהגת בצביעות בתחום האקלים גם בחרה בצד הלא נכון של ההיסטוריה", אומר מנכ"ל החברה, ערן טל, קצין מילואים שהקים את היחידה הסולארית הראשונה בצה"ל. "לפחות שאת הדרך בחזרה תעשה ברפסודה", הוסיף בציניות.
לפי השוואות שביצעה החברה:
- רכבים: פליטות השוות לכ־82 כלי רכב במשך שנה שלמה.
- טיסות: כ־130 טיסות הלוך־חזור בקו לונדון–תל אביב.
- עצים: נדרשים 6,600 עד 16,500 עצים כדי לקזז פליטה כזו במשך שנה אחת.
- קרח ים ארקטי: שקול להיעלמות של כ־495 מ"ר קרח קיץ בצפון הקוטב, כמעט שני מגרשי טניס.
- השפעה על הים: כ־50 טון CO₂ ייספגו בים, מה שיתרום להחמצת מי האוקיינוס ולפגיעה באלמוגים ובמערכות האקולוגיות הימיות.
המסע של גרטה טונברג, שנועד לקדם תודעה אקלימית ולקרוא להפחתת פליטות, מדגיש שוב עד כמה גם פעולות שנושאות מסר סביבתי עלולות לייצר בעצמן טביעת רגל פחמנית משמעותית – לעיתים רחוקה מאוד מן האידיאל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו