עמותת צלול פרסמה היום (ראשון) סקר מדאיג, והסיקה: הציבור הישראלי לא מודע לעומק משבר המים ולכן אינו נוקט בצעדים משמעותיים לחסכון במים.

ההכרזה של שר האוצר סמוטריץ' על עונת הגשמים האחרונה 2024-5 כבצורת, התקבלה ע"י כלל הציבור בהבנה. זאת, כיון שכולנו חווינו את עונת הגשמים כאחת היבשות שידענו.

אולם עדיין עולה השאלה עד כמה כולנו בארץ מבינים את מצבו של משק המים הישראלי, הן מבחינת עתודות מים לתעשייה וחקלאות והן מבחינת מצב הכנרת, הנחלים ומאגרי המים הטבעיים התת קרקעיים שיש בישראל.

בתחום הזה, כך חושף סקר מיוחד שעשתה עמותת צלול על ידי מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה, יש עדיין בורות רבה בין השאר עקב ההסתמכות של רובנו על העובדה שישראל בנתה לאורך השנים מתקני התפלה רבים.
בסקר שנעשה ממש לאחרונה נבדקה לעומק השאלה האם ובאיזה אופן הציבור בארץ מרגיש את המשבר במשק המים הישראלי.

תוצאות הסקר חשפו מצב בעייתי שמחייב שינוי עומק והסברה נרחבת. התברר לדוגמא ש40% מהציבור בארץ טוען שאין משבר מים כאשר מנגד רק 40%, טוענים שיש משבר. באם יצורפו עוד 20 האחוז האחרים שלא ידעו לענות על השאלה בצורה מובהקת מתברר שרוב הציבור (60%) אינו מעודכן ואינו מיודע ביחס למצבו האמיתי של משק המים ולכן גם אינו משוכנע שיש להטיל מס נוסף על צריכה עודפת של מים.

תוצאות הסקר אמנם לימדו כי רוב הציבור (88%) נוקט בפעולות קטנות לחסכון במים, כמו סגירת הברזים בעת צחצוח שיניים סיבון כלים, הפעלת מדיחים ומכונות כביסה מלאים בלבד. אלא שמעבר לפעולות אלו לא ננקטים עוד צעדים משמעותיים לחסכון במים, כמו קיצור זמן המקלחת (33%) הדחה דו כמותית באסלה (28%) והתקנת חסכמים בברזים (17%).

מציאות זו בעייתית מבחינת משק המים הישראלי כאשר בעייתית עוד יותר העובדה שלמעשה 40 אחוז מהציבור משוכנע שאין בארץ משבר מים ממשי.

נקודה חיובית בסקר עולה ביחס לכמות המים בטבע הישראלי: נחלים ומעניינות למשל. כאן כ-60% מהציבור סבור שיש משבר מים בכל הנוגע לטבע הישראלי. מנגד רק כ - 40% סבורים שיש משבר מים בחקלאות.

יש פיתרון

במקביל לעיסוק בשאלה האם הציבור הישראלי מבצע פעולות חיסכון במהלך השימוש שלו במים, בחן הסקר את עמדות הציבור בשאלה כיצד להגדיל את משק המים בארץ. ביחס לכך עלה כי כ- 50% מהציבור סבורים שאגירת מי גשמים עשויה להועיל להתמודדות עם המשבר וכמו כן, שמהלך כזה יביא לשיקום מקורות מים טבעיים.

כמו כן הובעה תמיכה משמעותית לנתינת תמריצים לחסכון במים. אולם התברר שרק כ 6% מהציבור משוכנעים שיש צורך להטיל תשלום גבוה עוד יותר על צריכה עודפת במיוחד.
הסקר גם מראה ש'קונספציית ההתפלה', לפיה התפלת המים בישראל פתרה את משבר המים, יוצרת בלבול וחוסר הבנה ביחס לצורך בפעולות לחסכון במים.

זו, למעשה, אחת הסיבות שמסבירות מדוע למעלה מ 40% מהציבור שאינו נוקט בצעדי חסכון, סבור שאין משבר מים בישראל.

עמותת "צלול" שערכה את הסקר פרסמה בעקבותיו הודעה בהולה למשרדי הממשלה ולגורמים השונים במשק המים הישראלי וציינה בה כי "הסקר, מראה שחלק עצום מהציבור במדינה אינו מודע למשבר ואינו נוקט בצעדים משמעותיים לחסכון במים.

"ישראל במצב קשה"

מהבחינה הזו, הסקר מוכיח שקמפיינים להעלאת מודעות למשבר ולחסכון במים, נדרשים היום, יותר מתמיד. בנוסף לכך, תוצאות הסקר מקבלות משנה תוקף לאור הכרזת רשות המים כי משק המים של ישראל מעולם לא ניצב במצב כה קשה".

העמותה הזכירה את משבר האקלים שמביא למשבר משמעותי בכמות המים בארץ. משבר זה לא מבר טובות כל למקורות המים, לנחלים ולחקלאות באזורים המנותקים ממערכת הולכת המים הארצית. בעקבות זאת קראה העמותה
ל"משרדי הממשלה, מועצת רשות המים ורשות המים להפסיק את הדחיינות בקידום הפרויקטים שיבטיחו הסדרת מים רציפה לנחלים, לתיירות, לחקלאות ולתושבי הצפון".

בעמותה ציינו עוד כי "בטווח הקצר, הצעד לקיצוץ המים לשימוש חקלאי הוא צעד נדרש, כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה במערכת האקולוגית של נהר הירדן וכדי למנוע זיהומים ומחלות שעלולים להחריף, כתוצאה מהיחלשות הזרמים בנחלים.

"טוב יהיה אם רשות המים תפתח בקמפיין לחסכון במים, במיוחד באזור הצפון, במטרה לצמצם את הפגיעה במי התהום. לטווח הארוך, חייבים ליישם בדחיפות את החלטת הממשלה מ-2018 שקבעה שיש לחבר את אזור מעלה הכינרת למערכת הארצית ולהקים את מאגרי המים החסרים בעמק החולה.

"רק באופן הזה נוכל לדאוג לאספקת מים יציבה, להתמודד כראוי עם משבר המים ולהימנע מהדילמה האכזרית למי מקצצים את המים – לחקלאות או לטבע".

תגובת רשות המים: "רשות המים מובילה את השיח בעניין הבצורת. נציגי הרשות מתראיינים באופן קבוע ומדגישים את אחריות הציבור לשימוש נבון במים, גם כשאין מחסור. הצריכה לנפש בישראל הינה קבועה, מזה שנים לא מעטות.

הודות להשקעות גדולות בתשתיות ובהקמת מתקני התפלה, אספקת המים נמשכת כסדרה גם בבצורת ובמלחמה. בחודש אוקטובר יחל לפעול פרויקט ייחודי ברמה בין לאומית, של הזרמת מים מותפלים לכינרת. אנו בוחנים את התחזיות לחורף הקרוב, ושוקלים צעדים להגברת המודעות לחיסכון במים"