גלי החום של האביב הישראלי כבר כאן, כשהטמפרטורות מזנקות לעיתים לעבר 40 המעלות והלחות יורדת אל 10%. מציאות זו מהווה כר פורה מאוד להתפרצות שריפות גדולות, שהן על פי רוב תוצאה של פעולות האדם, בשוגג או במזיד.
באופן טבעי עיקר ההתמקדות שלנו בשריפות עוסקת בנזקים לאדם ולרכוש, אלא שבמקביל נגרם נזק עצום ליערות עצמם, למקורות מים המפכים בהם או זורמים דרכם וכן לבעלי החיים השוכנים בין העצים.
ד"ר חיים מויאל, אקולוג, מרצה בחוג לטבע וביולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, אומר כי הנזק שנגרם לסביבה הטבעית אחרי שריפה הוא קשה אפילו יותר מזה שנראה בעין וכי ההתאוששות של הטבע מאירוע כזה עלולה להיות ארוכה ואטית מאוד.
"ב-2020, באזור הפנטנל שבברזיל, נשרפו 44 מיליון דונם והוערך כי נספו כ-17 מיליון בעלי חיים. באוסטרליה, בקיץ 2019-2020, נשרפו כ-120 מיליון דונם ומוערך שכמיליארד בעלי חיים מתו – כולל עשרות אלפי קואלות. בישראל מתקיימים מדי שנה אלפי אירועי שריפה, רובם קטנים, אך היו גם אסונות גדולים - כמו בכרמל ב-1989 וב-2010 - שבהם נספו חיות בר רבות ונפגעו בתי גידול שלמים", הוא אומר.
כמה זמן לוקח ליער להשתקם משריפה גדולה?
"תהליך השיקום האקולוגי לאחר שריפה לוקח שנים ולעיתים אף עשורים. עצים מסוימים, כמו האלונים והברושים, זקוקים לעשרות שנים כדי לשוב לגודלם המקורי. הנזק לעיתים בלתי הפיך, בעיקר כאשר מינים פולשים משתלטים על שטחים שהתרוקנו ממינים מקומיים".
"עופות ובעלי חיים מהירים מצליחים לעיתים להימלט מהאש, אך זוחלים, דו-חיים וחסרי חוליות נפגעים קשות, למעט אלו שהצליחו להתחפר בעומק האדמה. יש מקרים טראגיים של בעלי חיים שמסרבים לנטוש את צאצאיהם – ונלכדים באש. גם גופי מים נפגעים - כתוצאה מזרימת מזהמים, פלסטיק וחלקיקי פיח למקורות מים, מה שמסכן דגים, דו-חיים וחסרי חוליות. כך נוצרת פגיעה מערכתית, ארוכת טווח, שהשפעתה ניכרת שנים לאחר השריפה", אומר ד"ר מויאל.
"הנזק משריפות ענק כולל גם הרס נרחב של בתי גידול, נישות אקולוגיות וקהילות שלמות של יצורים חיים - לרבות קניהם של עופות, מאורות של יונקים, ואזורי מחיה של מינים נדירים. חיות רבות נפגעות לא רק ישירות מהאש, אלא גם מהשלכותיה המאוחרות: כוויות, שאיפת עשן, פציעות, זיהומים, פגיעה במערכת החיסון, תמותת צאצאים ואובדן מקורות מזון. שריפות גדולות הן אירועים קטסטרופליים, שאינם פוסחים על כל החי והצומח בטבע. הנזק האקולוגי רחב ההיקף פוגע קשות באיזון העדין של המערכת האקולוגית ומסכן במיוחד מינים רגישים המצויים ממילא בסכנת הכחדה", הוא אומר.
יש קשר בין ריבוי השריפות להתחממות כדור הארץ?
"התחממות כדור הארץ גורמת לשריפות להיות תכופות, ממושכות וקטלניות יותר. חום קיצוני, יובש ורוחות עזות מגבירים את הפוטנציאל להתפשטות מהירה של אש - לעיתים במהירות של עד 15 קמ"ש", אומר ד"ר מויאל. "למרות הדימוי הרומנטי של 'שריפה טבעית', יש לזכור כי למעלה מ-90% מהשריפות מקורן בפעילות אנושית".
יש לנו דרך לאמוד את מלוא הנזק לו גורמת שריפה?
"חוקרי טבע מתקשים לעיתים לאמוד במדויק את היקף הפגיעה בזמן אמת, בשל הסכנות הכרוכות בגישה לאזורי השריפה. בעלי חיים רבים נשרפים כליל או נטרפים על ידי טורפים זמן קצר לאחר האסון - מה שמקשה על הערכה מדויקת של היקף הנזק. לעיתים קרובות, רק לאחר זמן ניתן לערוך סקרים בשטח ולהבין את ההשלכות האמיתיות על אוכלוסיות בעלי החיים והצמחייה".
יש הטוענים כי שריפות יער מפעם לפעם טובות לטבע - זה מדויק?
"נכון שיש מינים מעטים שמפיקים תועלת מסוימת מהשריפה - כמו טורפים שניזונים מפגרים, נקרים החוצבים בעצים חרוכים או זרעים שנובטים דווקא לאחר מגע עם חום עז. אך אלה יוצאי דופן המעידים על הכלל: רוב המינים סובלים סבל כבד, חלקם עד סכנת הכחדה ממשית", משיב ד"ר מויאל.
מה הציבור הרחב יוכל לעשות?
"השליטה בידינו: הפחתת שימוש בדלקי מאובנים, חיזוק מערכות מניעה ואכיפה, חינוך ומודעות – כל אלו יכולים לצמצם את ממדי התופעה ההרסנית הזאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו