ל"ג בעומר הפך עבור רבים מאיתנו לחג של נוסטלגיה. זיכרונות של תפוחי אדמה במדורה, מרשמלו על שיפוד, ריח של עץ חרוך באוויר, שמיכות פרוסות בשטח פתוח – כל אלה נחרטו בזיכרוננו כסמל לתום, לקיץ המתקרב, לחברותא. אך לצד החום האנושי שמביאה המדורה, האש הזאת שולחת לאוויר כמויות של עשן המכיל מזהמים מסוכנים לבריאות ולסביבה. נוסף על כך, לאור השריפות הקשות שפקדו אותנו לאחרונה, חשוב לזכור שמדורות – במיוחד בלילות חמים ויבשים – עלולות להצית את השריפה הבאה.
בל"ג בעומר, רמות זיהום האוויר מזנקות פי כמה וכמה – במיוחד במהלך הלילה שבו נדלקות המדורות. הזיהום הזה נמדד בעיקר בריכוז גבוה של חלקיקים נשימים זעירים במיוחד, הקרויים PM2.5 (חלקיקים נשימים עדינים). את החלקיקים הקטנטנים האלה אי אפשר לראות בעין, אך הם מצליחים לחדור בקלות לריאות שלנו, ומשם אל זרם הדם. לפי המשרד להגנת הסביבה, העלייה ברמות החלקיקים הללו עקב המדורות היא פי ארבע עד שמונה מהממוצע. חשיפה לרמות גבוהות שלהם עלולה לגרום לבעיות נשימה, להתקפי אסתמה, לפגיעה בבריאות הלב ואפילו לנזקים לעוברים ברחם.
מה שנכנס למדורה
"יש שני סוגים של מזהמים שמפוזרים מהמדורה", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה מהמכללה האקדמית אחווה ובוגרת תוכנית ממשק. "מצד אחד, יש את אותם חלקיקים נשימים שמגיעים לריאות. מצד שני, יש גם תרכובות אורגניות נדיפות – מולקולות שמתפזרות באוויר, כמו הריח שאנחנו מריחים מהמדורה. הריח הזה, למרות שהוא מוכר ואפילו נעים לאנשים מסוימים, מגיע לא פעם מחומרים שפוגעים בבריאות, חומרים מסרטנים או כאלה שפוגעים במערכת הנשימה".
אחת הבעיות המרכזיות היא מה שמכניסים למדורה. לא מדובר רק בענפי עצים שנפלו מהעץ או בגזם יבש – אלא פעמים רבות ברהיטים ישנים, בלוחות עץ מטופלים בצבע, בלכה או בדבק, בפלסטיק, בשקיות ואפילו בקרטוני פיצה. אולנובסקי מסבירה כי "פעמים רבות שורפים עץ מצופה בלכה או בצבע. חשוב לזכור, גם אם זה עץ שנראה טבעי, לרוב הוא טופל בשמנים, בדבקים, בלכות או בחומרים פלסטיים. כל אלה, כששורפים אותם, משחררים גזים רעילים לאוויר".
הנפגעים העיקריים מהעשן הם כמובן מי שנמצאים בקרבת המדורה, אך לא רק. העשן מתפשט ברדיוס רחב, ולעיתים גם נכנס לבתים דרך חלונות פתוחים. "מי שייפגע ראשון הם חולים כרוניים של מערכת הנשימה, חולי אסתמה, חולי לב, נשים בהריון, תינוקות וילדים קטנים", מדגישה אולנובסקי. "הייתי ממליצה לנשים בהריון, אפילו בתחילת ההיריון, להתרחק ממדורות, ולהקפיד לסגור חלונות גם כשנשארים בבית".
הפיח שנשאר
אנחנו לא לבד. חג שמזכיר את ל"ג בעומר במנהג המדורות – ליל גאי פוקס – נחגג מדי נובמבר בבריטניה. מדובר בערב מסורתי שבו נוהגים להדליק מדורות ענק ולירות זיקוקים לציון כישלון ניסיון ההתנקשות בפרלמנט הבריטי ב-1605. גם שם, המסורת הביאה איתה מחיר סביבתי כבד. מחקר שנערך באוניברסיטת לידס מצא כי בלילות אלה רמות הפיח באוויר (Black Carbon) עולות לעיתים עד לערכים של למעלה מפי 100 מהממוצע. פיח הוא אחד המרכיבים המרכזיים בחלקיקים הנשימים העדינים, ולכן חשיפה אליו עלולה לגרום להשפעות בריאותיות שליליות.
החוקרים בדקו דגימות אוויר מגובה 15 מטר, הרחק ממדורות וזיקוקים, כדי להבין את ההשפעה הכללית בעיר. נמצא כי תנאי מזג האוויר משפיעים מאוד: כאשר מנשבות רוחות – הזיהום מתפזר מהר יותר. אבל כאשר האוויר עומד, כמו בלילות שקטים, המזהמים נשארים באוויר גם לאורך כל היום שלמחרת – וכך גובר הסיכון לבריאות הציבור.
אצלנו בישראל, ל"ג בעומר יכול לחול בימים ללא רוחות – מה שאומר שהעשן יישאר באטמוספרה ויצטבר, ולעיתים גם לא יתפוגג עד שעות הצהריים.
יש מה לעשות
אם אתם מדליקים מדורה למרות הכול, הנה שבעה צעדים פשוטים שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לנקוט בהם כדי להפחית את הנזק.
1. הגודל כן קובע – עדיפות למדורה קטנה: מדורה אחת עבור קבוצה גדולה של אנשים תעזור לצמצם את כמות המדורות שמהן נפלטים מזהמים. עם זאת, ככל שהמדורה גדולה יותר, כך נפלטים יותר עשן וגזים מזיקים. לכן, מדורה צנועה מספיקה בהחלט, במיוחד אם המטרה היא החוויה הקבוצתית.
2. שורפים רק עץ יבש ולא מטופל: בלי רהיטים, בלי לוחות עץ עם צבע או לכה, בלי שקיות, אריזות, פלסטיק או פסולת וגם, בלי עץ רטוב.
3. המיקום חשוב: המדורה צריכה להיות מרוחקת ככל האפשר מאזורי מגורים, מבתי ספר ומגני ילדים. ככל שהיא רחוקה, כך פחות תושבים שואפים את העשן. מקמו את המדורה, כמובן, רק בשטחים שהותרו על ידי הרשות המקומית.
4. סוגרים חלונות: גם אם לא יוצאים החוצה – מומלץ מאוד לסגור את החלונות בבית בל"ג בעומר. זה יכול להפחית משמעותית את כמות הזיהום שנכנסת הביתה. חוץ מזה, אל תשכחו להכניס גם את הכביסה שתליתם על החבל – כך תחסכו את האנרגיה ואת המים הנדרשים לכביסה חוזרת של בגדים ספוגי ריח מדורה.
5. אוכלוסיות רגישות – שמרו מרחק: נשים בהריון, חולי לב, תינוקות, ילדים ואנשים עם מחלות נשימה צריכים להימנע משהייה ליד מדורות. עדיף לבלות את הערב במקום אחר.
6. לכבות עד הסוף: מדורה שלא כובתה כהלכה עלולה להתלקח ולהביא לאסון סביבתי באזור. לכן, חשוב לכבות את האש כראוי ולוודא שלא נותרו רמצים (אפר חם) או גחלים.
7. אפשר לחגוג גם בלי מדורה: באופן כללי, ובלי קשר לחג, יש מי שבוחרים בטיולי לילה, בפנסים במקום לפידים, ואפילו בקומזיץ עם גזייה במקום עץ בוער. ל"ג בעומר יכול להישאר חג של אור ושמחה, גם בלי לזהם את האוויר שאנחנו נושמים ולסכן את הסביבה. שינוי קטן בהרגלים, הבנה של ההשפעות והחלטות נבונות – הם הדרך להפוך את החג הזה לבטוח יותר, בריא יותר וירוק יותר.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו