ברקע השריפות: קק"ל שותלת יותר עצים עמידים לחום ופחות דליקים

בעקבות גל השריפות המשתולל היום (רביעי) ברחבי הארץ, מספר ל"ישראל היום" גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק"ל, על האסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים החדשים שמציב האקלים המשתנה. "המצב מדאיג, אנחנו עדיין באפריל ויש כבר שריפות ענק. זה קורה בגלל התחממות כדור הארץ ואנו צריכים לצפות לעוד שריפות עקב המצב הלא טוב הזה," אמר אוסטרובסקי בפתח הריאיון.

קק"ל מפעילה אסטרטגיה כפולה להתמודדות עם סכנת השריפות: טיפול ביערות הקיימים והתאמת הנטיעות החדשות לאקלים המשתנה. ביערות הקיימים, מסביר אוסטרובסקי, "אנחנו מייצרים אזורי חיץ סביב יישובים - חגורה של 76 מטרים שבה אין כמעט צמחייה. בנוסף, אנחנו יוצרים אזורי חיץ בתוך היער עצמו - שבילים רחבים המאפשרים לכבאיות להיכנס ולפעול."

מעבר לאזורי החיץ, קק"ל מנצלת גם את הטבע עצמו למניעת שריפות. "אנחנו מאפשרים רעייה של פרות, כבשים ולפעמים עיזים. בעלי החיים הללו אפקטיביים מאוד בכיסוח עשב והקטנת הביומאסה של היער," מציין היערן הראשי.

השינוי המשמעותי ביותר מתרחש במדיניות הנטיעות החדשות. "בשנים האחרונות אנחנו מתמקדים בנטיעה של עצי עלים שהם נמוכים יותר וגם פחות מעבירים את האש," אומר אוסטרובסקי. "מדובר בעצים ארץ ישראליים כמו שקד, אלון, ליבנה, מיני האלה, חרוב ועוד." הוא מדגיש כי נטיעות אלה נעשות במרווחים גדולים יותר, כדי ליצור יערות פחות צפופים שבהם האש מתקשה להתפשט.

קק"ל מתמקדת כיום במינים המותאמים במיוחד לאקלים החם של ישראל. "יש עצים שגדלו בארץ אלפי ועשרות אלפי שנים והם ממש מותאמים לאקלים שלנו," מסביר אוסטרובסקי. "מדובר בעצי שיזף, שמאוד בולטים בצמיחה שלהם באזורים המזרחיים והיבשים של הארץ. יש גם את כל סוגי עץ השיטה, למשל שיטת הנגב ושיטה סלילנית. כמו כן כל מיני עצי האלה ובמיוחד עצי אלה אטלנטית, גם חרובים מתאימים".

למרות האתגרים, אוסטרובסקי מדגיש את החשיבות של המשך קיום היערות בישראל. "יערות ועצים מקטינים את הטמפרטורה, תורמים לרווחה הנפשית של הציבור שמטייל בהם, הם ממתנים שיטפונות וגם שומרים על הקרקע. יש המון רווחים ביערות והם חשובים מאוד עבור האדם."

היערן הראשי מסכם כי מדובר בתהליך הדרגתי של שינוי אופי היערות בארץ. "בכל מהלך שלנו אנו שוקלים את שיקולי השריפה וההתאמה של היער לאקלים חם," הוא אומר, תוך שהוא מדגיש את המחויבות של קק"ל לשמירה על היערות תוך התאמתם למציאות האקלימית החדשה.