"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנדסה גנטית בשירות משבר האקלים: פריצת דרך בפיתוח תפוחי אדמה עמידים לחום

השיטה החדשנית מבוססת על הוספת שני גנים לזן קיים המשפרים את תהליך הפוטוסינתזה בצמח • התהליך מוביל לניצול יעיל יותר של אנרגיה ולצמיחה משופרת של הפקעות גם בתנאי חום קיצוניים • החוקרת הראשית: "אנחנו חייבים למצוא פתרונות להאכלת אוכלוסיות באזורים הפגיעים ביותר לשינויי האקלים"

, עודכן
0השמעה
תפוחי אדמה , משה שי
תפוחי אדמה. צילום: משה שי

התחממות כדור הארץ מציבה איום משמעותי על גידולים חקלאיים רבים, ובפרט על תפוחי אדמה הרגישים במיוחד לטמפרטורות גבוהות. מחקר פורץ דרך שנערך באוניברסיטת אילינוי מציע פתרון מבטיח: זן חדש של תפוחי אדמה העמיד לחום ומניב פקעות גדולות ב-30% מהזנים הרגילים.

המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Global Change Biology, מגיע בעיתוי קריטי. ניסויים שנערכו בסין הראו כי העלייה הצפויה בטמפרטורות ובריכוזי הפחמן הדו-חמצני עלולה לפגוע משמעותית בגידול תפוחי אדמה ברחבי העולם. התחזיות מצביעות על הקטנת הפקעות והתגברות מחלות, מה שמעורר דאגה רבה לנוכח חשיבותו של גידול זה בתזונה העולמית.

תוצאות משבר האקלים. חקלאי בעיראק מתהלך באדמת חקלאות שהתייבשה, צילום: אי.פי

צוות המחקר, בראשות ד"ר קתרין מאצ'ם-הנסולד מאוניברסיטת אילינוי, פיתח שיטה חדשנית המבוססת על הוספת שני גנים לזן קיים. גנים אלה משפרים את תהליך הפוטוסינתזה בצמח, מה שמוביל לניצול יעיל יותר של אנרגיה ולצמיחה משופרת של הפקעות גם בתנאי חום קיצוניים.

פתרונות לאזורים הפגיעים

"אנחנו חייבים למצוא פתרונות להאכלת אוכלוסיות באזורים הפגיעים ביותר לשינויי האקלים", מסבירה ד"ר מאצ'ם-הנסולד. "הגידול של 30% במסת הפקעות מהווה פריצת דרך משמעותית בכיוון זה".

ד"ר אמנדה קבאנה מאוניברסיטת אסקס, שותפה למחקר, מדגישה את הצורך בהעברת הטכנולוגיה משלב המחקר ליישום בתעשיית המזון. "ההשפעה הפוטנציאלית של המחקר משמעותית במיוחד בעולם המתפתח, שם צפויה הפגיעה הראשונית מגלי החום", היא מציינת.

אישה עם תינוק פצוע הסובל מתת תזונה בבית חולים בבנגוי, צילום: אי.אף.פי

נקודה חשובה נוספת עולה מדבריו של פרופסור דון אורט, מומחה לביולוגיה ומדעי היבול מאוניברסיטת אילינוי: "הזן החדש שומר על איכותו התזונתית המקורית. זוהי נקודה קריטית, שכן ביטחון תזונתי אינו מתמצה רק בכמות הקלוריות, אלא גם באיכות המזון".

החוקרים מציינים כי בשלב הבא יידרשו ניסויי שדה נרחבים במיקומים שונים כדי לאמת את יעילות הזן החדש בתנאי גידול מגוונים. עם זאת, התוצאות הראשוניות מעוררות תקווה לעתיד החקלאות בעידן של שינויי אקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר