"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יימנע בירוקרטיה מיותרת: החוק לרישוי סביבתי משולב אושר לקריאה שניה ושלישית

הרפורמה החדשה תאחד בין שלושת ההיתרים המרכזיים: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור המשרד לרישיון העסק • החוק צפוי להביא להניב תועלת משקית של חצי מיליארד שקלים

,עודכן
0השמעה
מפעל ים המלח. צילום: משה שי

סוף לצורך של המפעלים במספר אישורים ורישיונות בתחום הגנת הסביבה:חוק רישוי סביבתי משולב שמוביל המשרד להגנת הסביבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אושר היום (חמישי), לקריאה שנייה ושלישית. החוק שייכנס לתוקף בספטמבר 2024, יחל תהליך איחוד האישורים וההיתרים שמפעלים נזקקים להשיג בתחום איכות הסביבה במטרה למנוע בירוקרטיה מיותרת.

דליפת אמוניה במפעל סנפרוסט במגדל העמק (ארכיון) // תיעוד מבצעי כבאות והצלה לישראל מחוז צפון

כיום מפעלים רבים נזקקים לכמה היתרים ואישורים הניתנים לפרקי זמן שונים על ידי יחידות שונות במטה המשרד ובמחוזותיו. תהליכים אלו ממוחשבים חלקית במערכות מחשוב שונות ומיושנות, או שאינם ממוחשבים כלל. מצב זה פוגע ביכולת המשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת לפי סטנדרטים אירופאים ויוצר עומס בירוקרטי וחוסר ודאות למפעלים.

.הרפורמה החדשה, מאחדת את שלושת ההיתרים המרכזיים של המשרד: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור המשרד לרישיון העסק, וקובעת כי הרישוי ייעשה לפי עקרונות האסדרה האירופיים.

בעקבות העברת החוק צפוי חיסכון שנתי של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה להחלטות המשרד. בנוסף הוא צפוי להביא לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד שקלים בעשור, בהפחתת זיהומים – בעיקר בשל ההפחתות המשמעותיות בתחנות הכוח בעקבות הרגולציה של המשרד.

הרפורמה ברישוי הסביבתי,צילום: המשרד להגנת הסביבה

במקביל תהליכי הרישוי של המפעלים הגדולים יהיו מעמיקים, ייקחו בחשבון את כלל ההשפעות הסביבתיות, ויחייבו את המפעלים לעמוד בסטנדרטים המקובלים באירופה. עבור מפעלים ועסקים קטנים יהיה מעבר מאסדרה פרטנית לאסדרה רוחבית, דבר אשר יפחית נטל רגולטורי עודף תוך קביעת סטנדרטים סביבתיים עדכניים עבור עסקים דומים. המעבר הסופי להיתרים סביבתיים אחודים צפוי ב-1 בינואר 2027.

הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, להניב תועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקלים, ועוד 2 עד 3 מיליארד שקלים בעלויות עקיפות, תוך העלאת הפריון של התעשייה שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. זאת לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.

צפוי להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים,צילום: משה שי

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "הרפורמה ברישוי סביבתי לוקחת את המהלך שלב קדימה וכוללת שיפור סביבתי משמעותי, הפחתת בירוקרטיה ורגולציה עודפת, דיגיטציה של השירות הממשלתי ויצירת ודאות לתעשייה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר