רעידת אדמה הורגשה בהרצליה // חדשות אנשי הדממה

ביום שהארץ תרעד: כל מה שצריך לדעת על רעשי אדמה בישראל

שני רעשים קלים הורגשו בשבועיים האחרונים בישראל • דוח של מבקר המדינה התריע לאחרונה כי המדינה לא ערוכה להשפעות רעש אדמה חזק • האם אנחנו נמצאים בסכנה, ומה אפשר לעשות כדי להתכונן לגרוע מכל?

רעש האדמה הקל שהורגש הערב (מוצ"ש) בצפון הארץ ובשרון, הוא השני שהתרחש בישראל בשבועיים האחרונים, וממקד שוב את תשומת הלב בסכנת רעידות האדמה באזורנו, בגלל הקרבה לשבר הסורי-האפריקני.

השבר הסורי-אפריקני הוא השם הכולל לסדרה של העתקים ובקעים באדמה שמגיעים מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לטנזניה. אורכו של השבר הוא כ-6,000 קילומטרים ורוחבו נע בין שבעה קילומטרים ל-20 קילומטרים.

תרגיל להתמודדות עם רעידת אדמה, צילום: יונתן זינדל

מדובר באזור פעילות קבוע, שמהווה את הגורם העיקרי לרעידות האדמה, ולעיתים לצונאמי באזורים שבהם הוא עובר.

כמה רעידות אדמה יש בישראל?

באזור השבר הסורי-אפריקני בישראל מתחוללות כל העת רעידות אדמה קטנות, שמורגשות בעיקר על ידי כלי מדידה סיסמיים רגישים. עם זאת בארץ התחוללו גם רעידות אדמה חזקות, שהחריבו בעבר את העיר בית שאן וכן את צפת.

האם אנחנו בסכנה גבוהה לרעידת אדמה?

קצב רעידות האדמה החזקות באזור שלנו (רעידות במגניטודה שש ומעלה), מתחוללות בממוצע פעם בכ-80 עד 100 שנים. רעש האדמה החזק האחרון היה ביולי 1927, לכן ישראל כיום נמצאת בתוך מרחב הסכנה לרעש אדמה משמעותי, שיתחולל בנקודה כלשהי על השבר בין דרום לבנון לים המלח.

אחרי האסון בטורקיה: תרגיל רעידת אדמה במעלה אדומים / יוני ריקנר

האם ניתן להתריע מפני רעידת אדמה מספיק זמן מראש?

למרבה הצער, למרות שהיום העולם יודע למפות אזורים מועדים לרעידות אדמה, אין עדיין למדע כלי שיידע לזהות או להתריע זמן רב מראש על רעשי אדמה. למעשה, היום ניתן להתריע רק ממש בסמוך לרעש. לכן, חשוב לציין כי התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל היא שאלה של "מתי?" ולא של "אם?" וצריך להיערך לקראתה בהקדם.

איך נערכים ומה עושים במקרה של רעש אדמה?

ראשית, כדאי מאוד להוריד את היישומון של פיקוד העורף המתריע גם על רעידות אדמה. היישומון מתריע על רעידה שמתחילה להתחולל וכך ניתן לזהות את הסכנה ממש בתחילתה. במהלך הרעידה עצמה יש לעבור למקום בטוח וזאת על פי הכללים שמפורטים באתר פיקוד העורף.

כמו כן, כדאי להתכונן לרעש מראש על ידי הכנת סביבת הבית: קיבוע ארונות וחפצים כבדים, חיזוק חיבורי חשמל וגז כך שלא יתנתקו או יפגעו ברעש, הרחקת חומרים מסוכנים מאזורי אש ואחסונם בצורה בטוחה, הכנת ערכת עזרה ראשונה, הכנת אמצעי קשר וציוד לשהות של 72-24 שעות, הכנת בני הבית לאפשרות של רעידת אדמה והסברה מוקדמת איך להתמודד איתה.

רעידת אדמה בטורקיה, צילום: רויטרס

האם עלינו לחשוש מצונאמי?

בישראל יש עדויות מהעבר הרחוק על גלי צונאמי עקב רעשי אדמה. לכן, אם נמצאים בחוף הים בעת רעידת אדמה, יש לעזוב מיד את החוף ולהתרחק ממנו למרחק של קילומטר אחד לפחות, מחשש שיגיע נחשול ים (צונאמי) שיציף את החוף. נסיגת ים (שפל) חזקה ופתאומית היא סימן לצונאמי מתקרב. אם לא ניתן לעזוב את אזור החוף יש לעלות לקומה רביעית ומעלה של בניין קרוב.

האם ישראל מוכנה? לרעידת אדמה חזקה?

במילה אחת: לא. בדוח שפרסם מבקר המדינה השנה, דווח כי שורת ליקויים ענקית שעליה התריעו כבר דוחות קודמים, כמעט ולא תוקנה. כך, למשל, בכל הנוגע לתוכנית תמ"א 38, שהיתה אמורה לסייע לישראלים לחזק בתים כך שיהיו מוכנים לרעשי אדמה, ציין הדו"ח האחרון כי התוכנית לא השיגה את מטרתה. הדו"ח הצביע על כך שעד כה, אושר חיזוקם של 4,755 מבנים בלבד מתוך 80,000 - רובם באזורי ביקוש. באזורי הפריפריה, הקרובים יותר לקווי השבר הגיאולוגיים, המצב הוא גרוע בהרבה: פחות מאחוז מכלל המבנים חוזק.

כמו כן, בביקורת המעקב בנושא שפורסמה השנה התברר שרק ב-87 מתוך כ-1,600 מוסדות חינוך הסתיימו עבודות החיזוק נגד רעש אדמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו