"סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים": מבקר המדינה - ישראל ממשיכה להיכשל בתחומי הסביבה והאקלים

מבקר המדינה רו"ח מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו"ח העוסק בפעילות המדינה בתחומי הסביבה והאקלים, כשהוא מתריע על העובדה שמאז הדו"ח הקודם בעניין, משנת 2021, מעט מהליקויים שדווחו תוקנו. על פי הכתוב, מדינת ישראל קיבלה שורה ארוכה של החלטות בתחום האקלים, אבל לא נקטה בפעולות הדרושות לכך. שרית גולן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, הגיבה לדו"ח מבקר המדינה: "הפער המטריד בין תוצאות בדיקות המפעלים לאלו של בדיקות המשרד, הינו עדות נוספת לזלזול המפעלים"

תחום משמעותי שמציין המבקר הוא זיהום האוויר. נקודת זיהום משמעותית נגרמת משריפות ביו"ש: "מפגעי זיהום האוויר מהשריפות החמירו, יותר מ-50,000 תלונות מתושבים הגיעו למשרד להגנת הסביבה - אבל הוא לא עדכן את משרד הבריאות. מדובר בנזקים של למעלה מ-9 מיליארד ש"ח עד 2030". כאן מעידים הממצאים על התנערות המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה, כהמשרד אף לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם מהן.

נקודת זיהום נוספת היא מפרץ חיפה, שביחס אליו מצוין בדו"ח: "המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך 3 שנים (2019-2021) כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר, ולא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ (2021-2022)".

כמו כן, הועלו פערים בטיפול בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת בנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט ונמלים, ובנוגע למידע שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים. בנוסף, נמצא כי במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים מהמפעלים, המשרד להגנת הסביבה לא פרסם את הנתונים האלה לידיעת הציבור. חשוב לציין כי מחקר שנערך אודות זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה, מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי לבין מחלות סרטן.

התקבלו החלטות - לא ננקטו פעולות: הסיבות לדשדוש

בתחום משבר האקלים מציין המבקר כי "הממשלה קיבלה החלטות - אבל לא נקטה פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש". בפירוט הסיבות לדשדוש, נכתב כי קיים היעדר גורם ממשלתי מוביל בעל סמכות הכרעה, שפועל למימוש תוכנית ממשלתית מתואמת. בנוסף, יישום חלקי ביותר של עשרות החלטות שקיבלה הממשלה בשנים האחרונות בתחום, ושיהוי בקידום חוק אקלים. כתוצאה מכך, לדוגמה בשנת 2022, גדלה כמות פליטות הגז"ח בישראל בשיעור של כ-3.5% ביחס לשנת 2021.

לפי קצב היישום הנוכחי של מדיניות הממשלה, ניתן להבין כי יושג יעד הפחתת פליטות בשיעור של כ-12% בלבד בשנת 2030, לעומת היעד שנקבע של 27%. כמו כן, בישראל קיים פער של כ-90% בחדירת כלי רכב חשמליים חדשים ביחס לממוצע באירופה.

סיבה נוספת לדשדוש היא אי-קידום מס פחמן, כלומר היעדרו של כלי פיננסי שיאפשר הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות בשל פעילות כלכלית הפולטת גזי חממה (גז"ח). עוד נמצא, כי התמיכות הממשלתיות השנתיות בדלקים פוסיליים מצויות במגמת עלייה קבועה. בנק ישראל מנהל את תיק יתרות המט"ח של המדינה, ללא התחשבות בסיכונים הנובעים משינויי אקלים במסגרת שיקולי ההשקעה שלו.

נתון נוסף מדאיג - מענה חסר בתחום רשת החשמל: חסרה השקעה לשדרוג ולבנייה של יכולות טכניות לאורך שרשרת רשת החשמל ובכלל זאת הרחבת תמהיל מקורות האנרגייה. כמו כן, סיבה נוספת היא היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל: הכנת תרחיש ייחוס לאומי מחייב כלל-ממשלתי שיהווה מצפן ממשי לגיבוש תוכניות עבודה פרטניות שמתמודדות עם האיום. המבקר מצא כי הפעולות להקמתו של מרכז חישובים לאומי לסימולציות אקלימיות בשירות המטאורולוגי, לא החלו עדיין.

לבסוף, מתוארת גם היעדרה של מסגרת תקציבית לאקלים. הדבר מוביל לניצול נמוך של תקציבים שיועדו לנושא. עד 2022 ממשלות ישראל ניצלו רק 32% (988 מיליון ש"ח) מהסכומים שהן החליטו להקצות לנושאי האקלים.

המבקר קובע ומדגיש כי "היעדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים".

"אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו - אנחנו ניפגש בבית המשפט"

אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, מגיב לדו"ח ומשגר איום: "הדוחות של מבקר המדינה מחזקים את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים. במפרץ חיפה, המדינה חייבת לקבוע תאריך יעד סופי לפינוי המפעלים המזהמים ולעגן זאת בהחלטת ממשלה, בתקציבים ובלוח זמנים נוקשה. בהיערכות למשבר האקלים, אנו רואים שהמדינה לא רק שמציבה יעדים מביכים, אלא הולכת ומתרחקת מהם ומהנעשה בעולם המערבי".

"זו בדיוק הסיבה שהגשנו את העתירה ההיסטורית נגד המדינה בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולנעשה במדינות המפותחות. אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו - אנחנו ניפגש בבית המשפט".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ושרפתה ברשות הפלסטינית והשפעתם על הציבור ברחבי הארץ, ומברך על פרסום הדוח בנושא. אולם, כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי".

"בחודש יוני 2023, אישרה הממשלה את החלטה מספר 592 לקידום הטיפול במפגעים סביבתיים וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון שהונחה על שולחנה על ידי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, יחד עם שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. בכפוף להחלטה זו, החל המשרד בגיבוש תוכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יו"ש ובמפגעים חוצי גבולות. לשם מטרה זו הוקם צוות בין משרדי לקידום החלטת הממשלה שאף החל בפגישות וגיבוש תוכנית העבודה".

"המשרד מסכים עם מבקר המדינה כי הפתרון הקיים כיום בשטחי יו''ש מהווה פתרון נקודתי למפגעים. קיימים מגוון פרויקטים מערכתיים שיתנו מענה שלם לתופעה כגון שינוע והטמנת פסולת והקמת אתרי קצה. כלל הפרויקטים המוצעים כיום בשטח יו"ש הם בהובלת המנהל האזרחי וחלקם אף בתמיכת המשרד".

"מכיוון שיש פרויקטים שאינם תלויים רק במנהל האזרחי אלא גם בשיתוף הפלסטינים, כדי לקדם את בעיית האכיפה בהתאם להחלטת הממשלה 592, גובש גם צוות חקיקה שמטרתו לבחון את הכלים הקיימים והעתידיים למיגור התופעה הרחבה".

"השרה להגנת הסביבה עידית סילמן פנתה באחרונה לשר הביטחון יואב גלנט ולשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' כדי שיקדמו החלת חוקים סביבתיים ביו"ש על ידי צווי אלוף, במטרה למגר מפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור והסביבה".

ד"ר דב חנין, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, יו"ר פורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמת נשיא המדינה: "דו"ח מבקר המדינה מגלה תמונה קשה של מחדל בממדים עצומים. למחדל ההתעלמות ממשבר האקלים יש השלכות ישירות על החוסן הלאומי של ישראל. יש כאן שילוב מסוכן של התעלמות מסיכונים עם החמצת הזדמנויות".

"המבקר מצביע על הסיכונים החמורים לביטחון המזון שלנו, למשק האנרגיה, לתשתיות, לכלכלה ולחוסן החברתי וגם מראה את התועלות העצומות שצעדי מדיניות פשוטים יכולים להניב כבר עכשיו. מרבית הליקויים הקשים שהמבקר הצביע עליהם כבר לפני שנתיים כלל לא תוקנו. ההתעלמות מהעבודה והמעמיקה שהמבקר עושה בתחום הזה היא מקוממת ומסוכנת. הממשלה ממשיכה לנווט אותנו להתנגשות חזיתית בקיר המציאות"

"זוהי קריאת השכמה למקבלי ההחלטות – אל תעזו להגיד בעתיד לא ידענו ואיש לא אחז אותנו בדש מעילנו".

יניב בלייכר, מנהל עמותת אזרחים למען אוויר נקי: "כבר שנים שאנחנו חוזרים ומתריעים על היקף תופעת שריפות הפסולת ביהודה ושומרון ועל גודל המחדל מצד המדינה. כעת, עם פרסום דו"ח מבקר המדינה, אין עוד ספק: רשויות המדינה כשלו בתפקידן להגן על הסביבה ועל בריאותם של מיליוני תושבים".

"שרשרת הכשלים שנחשפה ארוכה וקשה, החל מעיכוב של שנים בהקמת אתרי הטמנה, דרך אי כיבוי של אתרי פסולת הבוערים באופן יום-יומי, ועד להיעדר כמעט מוחלט של אכיפה, והיא אינה יכולה עוד להימשך. אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה, למנהל האזרחי, לשירותי הכיבוי ולמשטרת ישראל ללמוד את הדוח וליישם את המלצותיו".

בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, פרסמה יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, שרית גולן מכתב ובו אמרה:  משמעות כישלון המשרד להגנת הסביבה לפעול באופן יעיל ונחוש מול המפעלים, הינה יותר זיהום ופחות ביטחון לתושבי מפרץ חיפה. אנו מודעים לאתגרים ולקשיים, אך הפער המטריד בין תוצאות בדיקות המפעלים לאלו של בדיקות המשרד, הינו עדות נוספת לזלזול המפעלים בהנחיות ולהכרח שבקיומו של פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה והצורך בהגדלת הסמכויות המוקנות לאיגוד. המבקר אף מצלצל בכל פעמוני האזהרה בדבר ההיערכות הלקויה של משרדי הממשלה השונים ליישום מהיר של החלטת הממשלה לפינוי התעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה וראוי שהביקורת הזו תופנם ותיושם במהירות.