נזק של מיליארדים וסיכון כבד לבריאות ישראלים, בתוך ומחוץ לקו הירוק, כתוצאה מזיהום אוויר שמקורו בשריפת פסולת ביהודה ושומרון. אלו המסקנות שעולות מדו"ח חמור של מבקר המדינה בנושא.
בדו"ח נחשף בין היתר כי המנהל האזרחי כושל בטיפול ובמניעת שריפות פסולת ביו"ש, והמשרד להגנת הסביבה, שקיבל עשרות אלפי תלונות בשנים האחרונות, לא שיתף את משרד הבריאות חרף הסכנה לבריאות הציבור.
תופעת שריפת הפסולת ביהודה ושומרון מוכרת היטב משני צידי הקו הירוק. בתוך יהודה ושומרון מתלוננים כבר שנים ארוכות על זיהום כבד כתוצאה משריפת פסולת כזו, תוך סיכון חיי אדם, וכך גם בצד השני של גדר ההפרדה. כך, תושבים בראש העין דיווחו פעמים רבות על שריפת פסולת פיראטית שהובילה לזיהום כבד, זאת מבלי שהרשויות שאמונות על הנושא עושות דבר.
מבקר המדינה מציין כי תופעה של שריפת פסולת בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת ביו"ש ב-20 השנים האחרונות. "בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים". בעקבות כך, החליט לפרסם את הדו"ח, שעוסק בזיהום האוויר שמקורו משריפת פסולת פלשתינית ביתית ושריפת פסולת מציוד חשמלי ואלקטרוני, שחלקו מגיע מערי ישראל.
50 אלף תלונות ב-5 שנים
בדו"ח עולה כי בין השנים 2017 עד 2022 התרחבו מפגעי זיהום האוויר והריח מהשריפות, באופן שפגע ברמה יום יומית בחיי תושבים ישראלים ופלשתינים. בשני חודשיה הראשונים של המלחמה, מציין המבקר, העלו ראשי רשויות מקומיות בשפלה ובמרכז תלונות על החמרה בתופעה.
מספר התלונות גדול במיוחד. בין השנים שנדגמו הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50 אלף תלונות מצד תושבים ישראלים על זיהומי אוויר ומטרדי ריח. ב-44 אלף מהם דווח על ריח חריף, ב-21 אלף דווח על קשיי נשימה וב-13 אלף דווח על צריבה בעיניים או במערכות הנשימה. בכ-3,000 מקרים דווח על צריבה בעור.
חרף התופעה המטרידה, למנהל האזרחי אין נתונים או הערכות לגבי היקף הפסולת שנשרפת באתרי איסוף פסולת או השפעותיהם חוצי הגבולות, אף שהם עלו באופן מאסיבי בשנים הללו.
כך, בין השנים 2022-2017 חל גידול של כ-75% במספר האתרים הללו - מכ-70 לכ-123. מבקר המדינה מעריך כי ב-2022 כ-45% מסך הפסולת הפלשתינית המעורבת, כ-422 אלף טונות בסך הכל, נשרפה באתרים לא מוסדרים. כמחצית הכמות, 180 אלף טונות נשרפו באתרים שלהם השפעה בערי ישראל בתוך הקו הירוק. לשם השוואה, באותה השנה נשרפו בכל ישראל כ-285 אלף טונות של פסולת מעורבת.
נזק כספי עצום
לפי הערכות משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של הזיהום כתוצאת שריפת הפסולת הפלשתינית בין השנים 2023 עד 2030 יסתכמו בסכום שנע בין 7.4 מיליארד שקלים בתרחיש "עסקים כרגיל" ל-10.3 מיליארד שקלים בתרחיש פסימי.
בכל הנוגע לשריפת פסולת אלקטרונית, התגלה כי רובה מגיעה מישראל ונשרפת לשם הפקת מתכות יקרות, דבר שמפרנס מאות משפחות פלשתיניות בדרום הר חברון. מאות שריפות שכאלו בוערות באזור דרום הר חברון מדי שנה, שבהן נשרפות כ-51 אלף טונות. על פי ההערכות, העלויות המצטברות של זיהום האוויר כתוצאה משריפת פסולת אלקטרונית בין השנים 2030-2023 יסתכמו ב-1.7 מיליארד שקלים, לצד כ-116 מיליוני שקלים שאותן תפסיד המדינה בשל זליגת הפסולת האלקטרונית ליו"ש ומניעת האפשרות לניצול המתכות שבה לטובת המשק הישראלי.
מבקר המדינה מתח ביקורת נוקבת על המנהל האזרחי, שגרסו כי הסיבה לשריפת הפסולת הינה מכיוון שאתרי הטמנה מורשים חסרים ולפלשתינים אין יכולת כלכלית לממן את עלות שינוע הפסולת לאתרים מורשים. "על אף תקציבים ניכרים שגייס המנא"ז לטיפול בנושא במהלך השנים - יותר מ-175 מיליון אירו ממקורות בינלאומיים וכ-126 מיליוני מקרן הניקיון יו"ש - תשתיות שנועדו לתת מענה לפער בטיפול בפסולת פלסטינית ביתית מצויות בתהליכי תכנון או ביצוע ראשוניים, ואף עלולות שלא להסתיים עד המועד שבו התשתיות הקיימות יגיעו לקצה הקיבולת שלהם".
בין השנים 2022-2017, קבע עוד המבקר, עבירות סביבתיות לא היו במוקד העיסוק של יחידת הפיקוח, זאת למרות העלייה בהיקף הפסולת, במספר המפגעים ובהיקף התלונות בעניין. בין השנים 2022-2019, ציין עוד, נרשמה ירידה במספר הרכבים והמשאיות שתפסה יחידת דוד, שפועלת במעברים הביטחוניים ליישום מדיניות קמ"ט סביבה והמשרד להגנת הסביבה. יחידת הפיקוח ויחידת דוד, קבע, תפסו שיעור זניח של בין 1.2% ל-5% בלבד מהמשאיות שמבריחות פסולת אלקטרונית.
המשרד להגנת הסביבה נכשל בתפקידו
ביקורת חמורה נמתחה גם על המשרד להגנת הסביבה, שבו כיהנו בתקופת הביקורת השרים זאב אלקין, גילה גמליאל, תמר זנדברג ועידית סילמן. "ממצאי הביקורת מעידים על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש.
המשרד לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבים בישראל משריפות פסולת ביו"ש, ולא כלל אותו בדיווחיו לציבור, וזאת למרות שבהערכות המערך הלאומי לחומרים מסוכנים ולחירום במשרד להגנת הסביבה הוגדרו שטחי יו"ש כגורם משמעותי לזיהום אוויר בישראל. כמו כן המשרד לא שיתף את משרד הבריאות בעשרות אלפי הדיווחים, אף שהם כללו תלונות על תסמינים פיזיולוגיים.
המבקר מתח ביקורת על הדרג המדיני לאורך השנים וכתב כי, "ממצאי הביקורת מעידים על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בנושא ואי-גיבוש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל במשך שני עשורים". רק ביוני האחרון, תחת השרה עידית סילמן, ציין, הוחלט על ידי הממשלה להקים צוות בין משרדי שיבצע עבודת מטה לגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות.
הממצאים, ציין המבקר, מעידים על שימוש דל ומוגבל בסמכויות פיקוח ואכיפה על עבירות השלכת פסולת ושריפתה ביו"ש - מצד כל הגורמים הרלוונטיים. ב-2022, למשל, קיימות רק חמש רשויות נגד עברייני פסולת במחוז ש"י, לעומת 40 בשנת 2020.
"המבקר אנגלמן ממליץ לשר הנוסף במשרד הביטחון, לשרה להגנת הסביבה, ולכלל הגורמים הרלוונטיים לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע, לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש". כך נחתם הפרק לגבי הזיהום שמגיע משריפת פסולת ביהודה ושומרון.
תגובות: הדוח מהווה הכרה במחדל של שנים ארוכות
דו"ח המבקר נפל על אוזניים קשובות בקרב מי שכבר שנים מתלונן על התופעה שלא טופלה. גלעד בן ארי, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, אמר בתגובה: "אנו מודים למשרד מבקר המדינה על כתיבת ופרסום הדו"ח המשמעותי. האיגוד תרם מהידע המקצועי ומניסיונו בשטח לטובת הדוח. הדוח משקף את המפגעים חוצי הגבולות אשר מקורם בשריפת פסולת של הפלסטינים ביו"ש. שריפות אלו משפיעות על בריאות ואיכות חיי כלל התושבים ואיכות הסביבה בכל שטחי יו"ש וכן ביישובים שבתוך הקו הירוק".
"מפגעי שריפות הפסולת הינם היבט אחד - משמעותי ביותר במפגעים אלו. היבט משמעותי נוסף נוגע לזיהום נחלים משפכי הרשות הזורמים לנחלים בישראל. אנו קוראים למבקר המדינה לבדוק גם נושא זה. לטיפול בבעיה זו הוכנה תכנית להקמת רשות ניקוז יו"ש וכן הוכנו תכניות ע"י רשות המים לטפל במפגעים הגדולים ביותר. כעת יש צורך בתקצוב מתאים כדי לממש את התכניות.
איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה: "הדוח מהווה הכרה במחדל המתמשך ובסבלם של התושבים שנותרו ללא מענה במשך שנים ארוכות. הדוח מציב את האחריות על מפגעי הסביבה על ממשלת ישראל, כפי שאמור להיות. נדרשת מדיניות של לקיחת אחריות רחבה, תוך איתור גופים חליפיים לרש"פ שמסרבת לשתף פעולה עם ישראל בכל תחום: שלטון מקומי, ראשי חמולות או מגזר עסקי.
כמו כן, אנו קוראים לתכנן ולהקים מתקני פסולת משותפים רק בשטחים הנמצאים תחת חקיקה ופיקוח ישראלי, ולא לאשר הקמת מתקנים שאינם כפופים לרגולציה מערבית וגורמים מפגעי סביבה וסבל לאוכלוסיה הסמוכה להם".
תגובת מתפ״ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים): "המנהל האזרחי וכלל רשויות האזור רואים חשיבות רבה בנושא ופועלים באופן רציף כדי למנוע מפגעים סביבתיים בכלל, ובדגש על אלו החוצים את גבולות אזור יהודה ושומרון בפרט".
"כפי שנמסר גם למבקר המדינה שערך לאחרונה ביקורת בנושא, כלל רשויות האזור משקיעות משאבים רבים בנושא הקיימות ואיכות הסביבה והמנהל האזרחי פועל רבות לטיפול במפגעים אלו ומקדם פתרונות מגוונים, כדוגמת קידום הסדרה סטטוטורית לאתר לסילוק פסולת ראמון ועוד. בנוסף, ננקטו צעדים רבים בנושא מניעת השלכת הפסולת ושריפתה באופן בלתי מוסדר ומניעת זיהומים וסיכונים".
"בשנה האחרונה המנהל האזרחי השקיע כ-2.5 מיליון ש״ח לטובת כיבוי אתרי סילוק פסולת פיראטיים. יחד עם זאת, יחידת ״דוד״ במנהל האזרחי תפסה במהלך השנה האחרונה מעל ל-140 משאיות הנושאות פסולת בלתי חוקית במעברים השונים".
"כמו כן, בחודש יוני 2023, עברה הצעת מחליטים ׳571׳ בממשלה, במסגרתה הוקמו שישה צוותים לקידום הטיפול במפגעים חוצי גבולות באזור. בחודשים הקרובים יוצגו הממצאים והפתרונות לבעיית התקציבים וכוח האדם, לטובת מציאת פתרון כולל של מפגעי הסביבה באיזור. המנהל האזרחי יוסיף להשקיע תקציבים ומשאבים לטובת קידום פתרונות הבעיה הקיימת. עם קבלת הדו"ח המלא הוא יילמד ויופקו ממנו הלקחים הנדרשים שייושמו בתכניות העבודה השנתיות של היחידות השונות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו