דוח חדש קובע: כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון

ההיקף בשנת 2022 עמד על 2.6 מיליון טונות • אובדן המזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה • 1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי, והעלות הבריאותית העודפת למשק בשל כך עומדת על 5.2 מיליארד שקלים • מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "מניעת בזבוז מזון והצלתו יחזקו את החוסן הישראלי בעיתות שגרה וחירום"

אוכל בפח האשפה. צילום: דודו גרינשפן

הדוח הלאומי לאובדן מזון ולהצלתו מתפרסם היום (שלישי) זו הפעם השמינית על ידי לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות.

לפי אומדני הדוח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עמד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-23.1 מיליארד שקלים, כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. 1.3 מיליון טונות מתוכן (50%) היו בנות-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בשווי של כ-8.1 מיליארד שקלים.

השפים למען הנזקקים: מיכל אנסקי, אבי ביטון ואורן אסידו (ארכיון) | באדיבות עמותת לקט ישראל

לאובדן המזון יש גם עלות סביבתית גבוהה, שנאמדת בכ-3.9 מיליארד שקלים בשנה. אובדן המזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בארץ. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים וקרקע, יפחית את פליטות גזי החממה והמזהמים לאוויר ויצמצם את עלויות הטיפול בפסולת.

עניים בישראל. הפערים רק הולכים וגדלים, צילום: רפאל בן-ארי

עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי, כלומר היעדר גישה סדירה למזון ראוי. בעיית האי-ביטחון התזונתי היא בעיה שקיימת בשגרה בישראל, אך היא צפויה להחמיר עקב מלחמת חרבות ברזל והשפעותיה הכלכליות.

השפעות המלחמה הביאו בין היתר לפגיעה משמעותית בענף החקלאות הישראלי, תוך הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית. כ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. בעוטף עזה, המכונה "אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% מכלל שטחי החקלאות בישראל, ובאזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות.

אוכל לנזקקים, צילום: לקט ישראל

כל אלה מחמירים את בעיית האי-ביטחון התזונתי, ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל, ובפרט למספר האנשים שאין באפשרותם לצרוך מזון בריא. לפי פרק מיוחד בדוח, שמסכם לראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל, העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל ב-2022 עומדת על 5.2 מיליארד שקלים - כ-5% מכלל הוצאות הבריאות הלאומיות.

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "המשבר הנוכחי מדגיש ביתר שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכלל אזרחי המדינה, ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. היום, יותר מתמיד, אין לנו את הפריבילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא".

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "מניעת בזבוז מזון והצלתו יחזקו את החוסן הישראלי בעיתות שגרה וחירום. המשרד להגנת הסביבה פועל בימים אלו לצד ארגון לקט ישראל, להצלת מזון שבתקופת החירום מועבר לכוחות הביטחון, לאוכלוסיות מפונים ולנזקקים".

ברהט, אורזים מזון עבור מי שצריך, צילום: דודו גרינשפן

רונית אנדוולט, ראשת אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אי-ביטחון תזונתי בישראל הוא תופעה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, ולצערנו אנו צופים שתהיה שכיחה אף יותר ב-2024. הצלת מזון בריא ואספקתו לאוכלוסיות נזקקות יכולות להוות גורם מרכזי בצמצום התופעה".

חן הרצוג, כלכלן ראשי של BDO ועורך הדוח: "בשנה האחרונה נזרק מזון בשווי 23.1 מיליארד שקלים. הנזקים הבריאותיים כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי הגיעו ל-5.2 מיליארד שקלים, וזאת נוסף על נזק סביבתי של כמעט 4 מיליארד שקלים. כל שקל המושקע בהצלת מזון מביא תועלת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר