שיאי התחלואה נשברים, וכך גם שיאי השיבושים במערכת החינוך ובמשק

כאוס במערכת החינוך: התפשטות נגיף האומיקרון מגיעה בימים אלו לשיאים חדשים, וכך גם השיבושים במערכת החינוך בעקבות הנגיף. חלק מהם נובעים בין השאר מהעובדה שהורים חוששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, והורים שכן שולחים את ילדיהם מגלים כי יש מורים שלא מגיעים ללמד לאחר שנדבקו.

"בבית הספר של הבת שלי התחילו היום את הלימודים בשעה עשר בבוקר כי חלק מהמורות חולות", סיפר אחד ההורים בשיחה עם "ישראל היום". הורה אחר הוסיף ואמר: "אני לא שלחתי את הבן שלי לגן ואני לא שולח את הילדים כבר כמה ימים כי אני חושש שהם יידבקו, אולם אני לא יודע כמה זמן אוכל לעשות זאת". אמא אחרת סיפרה: "אני שולחת למרות הדאגה, משום שאומרים שהאומיקרון פחות פוגע בילדים".

מנגד, הורים אחרים מיואשים מהמצב אך לא יכולים להשאיר את הילדים בבית ולהיעדר מהעבודה. "ודאי שהייתי משאירה את הילדים שלי בבית, אבל מי יעבוד במקומי? אני ממש מיואשת מהמצב, אבל זה מה יש", אמרה אם אחת. בתי הספר עצמם, שמודעים לבעיה, מארגנים בדיקות ככל האפשר ומעדכנים את ההורים במצבים שבהם אחד הילדים בכיתה נדבק בנגיף. מציאות זו גורמת לא פעם למסע מחקר שלם של כלל התלמידים כדי לברר אם היו בקרבת התלמיד החולה או לא, אולם כמערכת נראה כי קשה מאוד להתנהל בצורה שפויה במצב הזה - וזאת למרות מאמצים כבירים של המנהלים והמנהלות בשטח.

בתוך כך, מסיבות הסילבסטר מתחילות להשפיע על בתי הספר התיכוניים, וכמות התלמידים החולים בקורונה עולה מיום ליום, מה שגורם לבלבול בין ההורים והמורים שלא יודעים מה לעשות עם התלמידים שלא נדבקו - אם להביא אותם לבית הספר או שמא לשלוח אותם לבידוד. ממה שנראה כרגע, כל בית ספר עושה דין לעצמו ובחלק מבתי הספר, למרות החולים והמבודדים הרבים, החליטו שהלימודים יתקיימו כסדרם, על פי מערכת השיעורים, כל עוד לא יצאה הודעה רשמית וחד־משמעית שהלימודים יתקיימו מרחוק באמצעות הזום. חלק מבתי הספר גם מבקשים מהתלמידים להיבדק בכל 48 שעות בבדיקה מוסדית, או אפילו בבדיקה ביתית.

חשיבות השגרה

‏גם בקבוצות הווטסאפ של ההורים חשים את הבלבול, והם לא יודעים אם ילדיהם צריכים להיות בבידוד אף שהם מחוסנים. הורים רבים טוענים שיש לשמור על שגרת חייהם של הילדים ככל האפשר. לדבריהם, שגרה זו נפגעה מאוד בשנתיים האחרונות, וכל עוד הילדים יכולים להגיע למסגרות החינוך, לשחק עם חברים וליהנות בחוגים - כדאי לאפשר להם זאת. חלק מההורים טוענים, ובצדק, שאין להם בכלל פריבילגיה להתלבט מכיוון שהם חייבים להגיע לעבודה ולא יוכלו לשמור על הילדים שיישארו בבית ללא צורך רפואי. ורד, אם לנער בכיתה י"א ‏מבית ספר תיכון בתל אביב, אמרה ל"ישראל היום": ‏"היום הודיעו לילד שהוא יצטרך להיכנס לבידוד אחרי שבילה עם חברים מאומתים לקורונה. למרות שלפי מה שאני יודעת הוא יכול לעשות בדיקה ולצאת מבידוד, לבית הספר הוא לא יוכל להגיע במשך שבוע. אני לא מבינה למה אף אחד לא עושה סדר בבלאגן וכל בית ספר מחליט משהו אחר".

נוסף על הבלבול במערכת החינוך, גם במשק מרגישים את הבלבול ומודאגים מהבאות. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר: "בישראל יש כ־400 אלף משקי בית שבהם הורה מועסק נאלץ להישאר בבית כדי להשגיח על ילדיו הקטנים בשל אי־קיומן של מסגרות לימודים. כל שבוע שבו מערכת החינוך מושבתת גורע מהתוצר של המשק כ־2.6 מיליארד שקלים בשל היעדרותם של ההורים ממקום עבודתם. לכך מתווספת העלות המשקית מאובדן התפוקה החינוכית של בתי הספר, המעונות והגנים ותרומתם העתידית לתוצר. אף שלא ניתן לכמתה באופן מדויק בחישוב שנעשה, מדובר בפגיעה בהיקף ניכר".

לדבריו, "הגיעה העת לשאול - כיצד משרד שקיבל תוספות תקציביות לשנים 2021-2020 בסך כ־5.5 מיליארד שקלים, לא הצליח עד כה להיערך למצב שבו מובטח לציבור הישראלי שקיימת דרך מיטבית ללמידה היברידית, וכזו היודעת לפעול באופן דיפרנציאלי וממוקד מול התפרצויות הדבקה ממוקדות?"

על פי נתוני נשיאות המגזר העסקי, הפחתה מפעילות משקית מלאה משמעה אובדן של כ־260 מיליון שקלים למשק לשבוע. לצורך ההמחשה, אם בשל היעדרם של מאות אלפי עובדים מעבודתם והכבדת כללי הריחוק החברתי, ופער בשעות כתשומות עבודה, המשק יאט את פעילותו בחמישה אחוזים - העלות השבועית הכוללת (ביחס לפעילות מלאה), תהיה אובדן של כ־1.3 מיליארד שקלים למשק.