בלוף בבתי הספר: ממוני הקורונה כמעט לא זמינים

במסגרת התמודדות מערכת החינוך עם מגיפת הקורונה, השקיעה המדינה עשרות מיליוני שקלים ביצירת תפקיד חדש: ממונה או נאמן קורונה בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים, האחראי לאכוף את הנחיות הקורונה במוסד החינוכי ולספק עדכונים שוטפים על המתרחש.

אלא שעדויות של הורים, וגם שורת תלונות למשרד החינוך, מראות שהמצב בשטח רחוק מלהיות משביע רצון; למען האמת, נראה שהדבר היחיד שאפשר להסכים עליו בעניין הממונים הוא שקיים פער עצום בין מידת יעילותם לגובה שכרם - אלפי שקלים נוספים בחודש.

נכון להיום, עובדים במערכת החינוך כ־3,000 ממוני קורונה. בכל בית ספר יסודי אמור לפעול נאמן כזה, ונוסף על כך, בכל רשות קיים נאמן קורונה רשותי לגני הילדים.

מדובר לרוב בבעלי תפקידים חיצוניים לבתי הספר, שאמורים לוודא כי הנחיות הקורונה נאכפות במוסדות הלימוד, להוביל "אורח חיים" בריא, לבצע פעולות דיגום, לספק עדכונים שוטפים ועוד. תחילה אושרה העסקתם לשלושה חודשים, בעלות של 90 מיליון שקלים, ולאחרונה האריכה הממשלה את העסקתם עד לסוף מארס בשנה הבאה.

אבל מעדויות שהגיעו ל"ישראל היום" עולה כי ממוני הקורונה, שמונו כדי לסייע בהתגוננות של מוסדות החינוך מפני המגיפה, לא עומדים בציפיות. הצרה המשמעותית ביותר נובעת מאופן הבחירה בהם: לרוב, מנהלי בתי הספר הם שבוחרים אותם, ולעיתים הם אף מחזיקים בתפקיד בבית הספר עצמו.

מכאן עולות שתי בעיות: הראשונה - הממונים לא פנויים לתפקידם במאת האחוזים; והשנייה, החמורה לא פחות - אין להם "שיניים" מול מנהל המוסד, המורים, התלמידים וההורים.

"נאמנת הקורונה בבית הספר שלנו היא תומכת הוראה שעובדת בבית הספר, כך שרוב הזמן היא מלמדת או נמצאת בשיעורים", מספרת אורית (שם בדוי), מורה בבית ספר יסודי בגוש דן.

"אין לה יכולת אמיתית להתמסר לתפקיד, לפקח או להיות זמינה. הממונים מקבלים אלפי שקלים נוספים בכל חודש, אבל נותנים עבודה של רבע משרה. זה אבסורד, כי יש הרבה מה לעשות: יש התרופפות גדולה מאוד בקיום ההנחיות ובהקפדה על המשמעת, צריך לתת מענה להורים בנוגע לחשיפות לחולים ולמגעים איתם - ובסוף זה נופל עלינו, המורות".

לפי אורית, גם ההיכרות של ממוני הקורונה עם מנהלי בתי הספר ועם הצוות החינוכי לא תורמת, בלשון המעטה, ליכולתם לבצע את תפקידם כהלכה. "זו אווירה של 'שכונה'", היא מוסיפה. "נניח שרואים הרבה הפרות של ההנחיות - למי הנאמנה תתלונן? הרי בית הספר הוא זה שמעסיק אותה ומשלם את שכרה, אז התוצאה היא שאחד מחפה על השני".

אם לתלמידה באזור המרכז, במוסד חינוכי שבו התרחשה התפרצות של המגיפה, מספרת על תחושות דומות. "קולה של נאמנת הקורונה לא נשמע", היא אומרת. "לא ברור מי צריך להיות שומר הסף בבית הספר, או לתווך להורים את התפרצות התחלואה. לא מעדכנים את ההורים מספיק, מציגים חצי תמונה. כשממונה קורונה רואה שכיתות נסגרות בזו אחר זו, שתלמידים נשלחים לבידוד ושמתווה הכיתה הירוקה קורס - הוא צריך להתריע. זה נועד להציל חיים, לא לתפור תפקידים".

שאלת הפיקוח בתיכונים

בחטיבות הביניים ובתיכונים, אגב, לא שובצו נאמני קורונה. צעד זה נובע הן מהרצון לצמצם עלויות, והן מהעובדה שבחטיבות ובתיכונים שיעור התלמידים המחוסנים או המחלימים גבוה יותר.

עם זאת, נוכח הופעת זן האומיקרון החדש, שנחשב מידבק יותר מהרגיל גם בקרב מחוסנים, עולה השאלה אם יש להגביר את הפיקוח. אחת הדוגמאות המקוממות ביותר לבעיה, היא הופעת סטנדאפ שנערכה למאות תלמידי תיכון מטרו־ווסט ברעננה - באולם סגור וללא מסיכות, בניגוד לההנחיות.

במשרד החינוך הבטיחו לדאוג לשמירה קפדנית על כללי ההתגוננות מהמגיפה, כולל עטיית מסיכה בחללים סגורים וריחוק חברתי, אבל בהופעה המדוברת קרה ההפך. בשעה שבמשרד החינוך ציינו כי הם רואים את האירוע בחומרה רבה, וכי מפקחת בית הספר תקיים בירור מקיף מול המנהל, בעיריית רעננה התעקשו שההופעה התקיימה בחלל פתוח, ורק ציינו: "נשים לב להקפדה יתרה בהמשך".

במשרד החינוך הבהירו בתגובה כי "הממונה על הקורונה מחויב לאכוף את הנחיות הבריאות ללא כל משוא פנים. ככל שיש מקרי הפרה של ההנחיות, המשרד ישמח לקבל את הפרטים כדי לטפל בהם בהתאם".