נתוני הזכאות לבגרות: הפערים בין יישובים חזקים לחלשים עדיין גדולים

נתוני הזכאות לתעודת בגרות שפורסמו היום (רביעי) מוכיחים שהפערים במערכת החינוך עדיין גדולים. במשך שנים מנסה מערכת החינוך להילחם בפערים בין יישובים חזקים לחלשים. אלא שכל הניסיונות והתכניות עדיין לא הניבו פרי. יישובים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מסתכלים לרוב מלמטה על בתי הספר המצטיינים, שרובם נמצאים ביישובים חזקים ואמידים עם דירוג חברתי-כלכלי גבוה.

נתחיל דווקא עם היוצאים מהכלל, בראש הדירוג של היישובים עם הזכאות הגבוה ביותר לבגרות דווקא כן נמצאים יישובים עם דירוג חברתי-כלכלי נמוך כמו שפיר (דירוג 4), קריית עקרון (דירוג 5) ,בוקעאתה (דירוג 2), בית ג'אן (דירוג 3), אריאל (דירוג 6) ועוד. אלא שמדובר ביישובים שבהם מספר התלמידים בשכבת יב' הוא מועט מאוד, לפעמים אינו עובר את ה-100 תלמידים, ולכן קל יחסית לעשות בהם שינוי. אלא כשמגיעים לערים הגדולות פוגשים את הבעיה במלוא עוצמתה.

ניקח לדוגמא את שוהם, מהיישובים המבוססים בישראל עם דירוג חברתי- כלכלי 9. 432 תלמידי יב' השיגו זכאות לבגרות, שעומדת בעיר על 89%. לעומת זאת, אור יהודה, שקרובה אליה גאוגרפית, היא עיר עם דירוג חברתי-כלכלי 6, ושם מספר כמעט זהה של תלמידי י"ב השיג רק 70% של זכאות לבגרות.

דוגמא נוספת הן שתי הערים הגדולות, ראשון לציון ואשדוד. בראשון לציון ניגשו 2,883 תלמידי יב' והדירוג החברתי-כלכלי שלה הוא 7, לעומתה באשדוד ניגש מספר כמעט זהה של תלמידים 2,806 והדירוג החברתי-כלכלי שלה הוא 5. במבחן התוצאה שיעור הזכאות בראשון לציון גבוה יותר ועומד על 85.7%, לעומת 69.8% זכאות לבגרות באשדוד. דוגמא אחרת היא חדרה, שהדירוג החברתי-כלכלי שלה הוא 6 ומספר תלמידי יב' בעיר עמד על 1,120 - שיעור הזכאות לבגרות שלה עומד על 76%. מנגד, רעננה, עם דירוג חברתי-כלכלי 8 ומספר תלמידי יב' שגבוה רק בשלושה תלמידים (1,123 תלמידים), מגיעה לשיעור זכאות לבגרות שעומד על 87%.

הנתונים כמעט תמיד מראים כי ככל שרשות עשירה יותר, כך היא משקיעה משאבים גדולים יותר בחינוך וכך היא מביאה תוצאות טובות יותר. אגב, בשנים האחרונות רואים יותר ויותר רשויות שעושות שינוי על אף שהן אינן רשויות אמידות – זה נובע מהחלטה להסיט תקציבים גבוהים יותר לחינוך מאשר לדברים אחרים.