"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הוויכוח על הכיתה הירוקה: האחריות עוברת אל ההורים

לפי התוכנית, ההורים יצטרכו לבצע בדיקה לילדיהם בקהילה • החשש: חלקם יתקשו בביצוע הבדיקה, או שלא יבצעו אותה בכלל

,עודכן
0השמעה
בדיקת אנטיגן ביתית לקורונה (המצולם לא קשור לכתבה), צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

שוב קשיים במתווה הכיתה הירוקה:הפיילוט יתרחב השבוע לכ־300 כיתות במערכת החינוך. התוכנית אמורה לצמצם את ימי הבידוד של התלמידים, אלא שהיישום שלה פרוץ.

הסיבה לכך היא שמשרדי הבריאות והחינוך מטילים את האחריות לביצוע הבדיקות - גם בדיקות ה־PCR וגם בדיקות האנטיגן המהירות - על ההורים. המשמעות היא שאין דרך לדעת אם ההורים אכן יבצעו את הבדיקות, ולכן תוצאות הפיילוט עלולות להיות מוטלות בספק.

מיזם הכיתה הירוקה קובע כי אם מתגלה תלמיד מאומת בכיתה, הוא עצמו ייכנס לבידוד - ואילו שאר התלמידים בכיתה ימשיכו להגיע כרגיל ללימודים, אך הם יצטרכו לבצע בדיקת קורונה מדי יום במשך שבעה ימים. אם תוצאת הבדיקה תהיה שלילית, התלמידים יוכלו להמשיך להגיע כרגיל ללימודים. כל תלמיד נוסף אשר יתגלה כחיובי יישאר בבית.

אלא שלפיילוט יש כיום ארבעה מתווים ששונים זה מזה בסוג הבדיקות שצריך לבצע וגם בגורם המבצע. במתווה הראשון, לדוגמה, התלמידים שנחשפו לחולה מאומת נשארים בבית עד להגעת תוצאה שלילית בבדיקת PCR. במתווים השני והשלישי הם גם מבצעים בדיקת PCR, אבל ממשיכים להגיע לבית הספר בלי לחכות לתוצאה שלה אלא על סמך בדיקת אנטיגן מהירה.

ואולם, הבעיה הגדולה ביותר במתווה היא שמשרדי החינוך והבריאות העבירו את האחריות לביצוע הבדיקות לידי ההורים. המשמעות היא שאת בדיקת ה־PCR, ההורים צריכים לבצע לילדיהם בקהילה - כלומר, להזמין תור או ללכת למתחם של פיקוד העורף, בדיקות שמלוות לעיתים בהמתנה ארוכה של כמה שעות כאשר יש עומס על מוקדי הבדיקות. הדבר הביא רבים להביע חשש מכך שחלק מההורים יתקשו או לא ירצו לערוך את הבדיקות האלו.

יש לציין כי לפחות באחד מהמתווים, בדיקות ה־PCR מבוצעות בבית הספר על ידי ניידות דיגום. עם זאת, הדבר מצריך לוגיסטיקה עצומה, ובינתיים נראה כי במשרד הבריאות מעדיפים "להפיל" את ביצוע הבדיקות על ההורים.
נוסף על כך, גם האחריות לביצוע בדיקות האנטיגן המהירות הביתיות שיש לבצע מדי יום נמצאת אצל ההורים, שיצטרכו לדגום את ילדיהם בכל בוקר.

חשוב להבין כי במקרה כזה, אין לבית הספר או לגורם במשרד הבריאות שעוקב אחרי הפיילוט דרך לדעת אם ההורים אכן דגמו את ילדיהם. כלומר, משרד החינוך עורך "מחקר", אך מוציא מידיו את השליטה באופן ביצועו.
הדבר מעלה שאלות רבות, זאת לאור העובדה שבבתי הספר הוכשרו ופועלים נאמני קורונה, שטרם גיוסם נאמר שתפקידם יהיה, בין השאר, לבצע בדיקות מהירות לתלמידים במסגרת הכיתה הירוקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר