אנשי הוראה ותלמידים מתריעים: "למידה מהבית היא סגר לכל דבר"

המתווים, הציונים, החיסונים והחוסן הנפשי - שנת הלימודים הקרובה (תשפ"ב) רובצת כולה על כתפי מנהלות ומנהלי בתי הספר. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים הם מספרים על החששות, המתווים והבעיות.

מגיפת הקורונה הפכה את מנהלות ומנהלי בתי הספר (כ-5,000 במספר) לבעלי התפקידים המרכזיים במערכה. הם אלו שצריכים ליישם את המתווים, לבנות את מערכות השעות המורכבות, לדאוג שהתלמידים יקבלו מענה לימודי ורגשי, וכעת גם מצפים מהם לעודד התחסנות של תלמידים - ובקיצור, הם צריכים לגרום לבית הספר לתפקד כנגד כל הסיכויים.

"מה שהכי מטריד אותי כרגע זה שהקורונה לא דועכת. קיווינו שנוכל לעסוק בריפוי של מה שנהרס, אבל היא כאן בגדול", אומרת אביגיל סאמין, מנהלת בית ספר תיכון מקיף אריאל ויו"ר משותפת בארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים".

"אנחנו חוששים שהתלמידים בשכבות הצעירות ייפגעו, כי רוב הגדולים מחוסנים, אלא שלמידה מרחוק היא דבר רע. אומנם בתי ספר עשו דברים מדהימים, אבל לטווח הארוך הזום לא מאפשר ליצור קשר אישי. ילדים בכיתה ז' לא יכולים לשבת בבית במשך שנה וחצי ולהישאר נורמליים, חייבים לפגוש אותם מקרוב. כמנהלת בתקופת הקורונה את לא ישנה בלילה".

 "מתווה לא רלוונטי"

סאמין מתייחסת למתווה שלפיו בערים אדומות רק אם 70% מהכיתה מחוסנים (ח'-י"ב) הלימודים יתקיימו פרונטלית: "התלמידים לומדים מעט מאוד מקצועות יחד בצורה אורגנית. הם מתפצלים להקבצות במתמטיקה, באנגלית, ומתחלקים לפי מגמות. לא ברור איך אפשר לעמוד ב-70% תלמידים מחוסנים בכל רגע נתון, זה לא רלוונטי בתיכון. רואים שמי שכתב את המתווה הזה הוא לא מנהל. יש הרבה רצון טוב, אבל אם מנהלים יהיו חלק משולחן קבלות ההחלטות, זה יהיה אחרת".

הילה שמעוני חן, מנהלת בית הספר בלפור בתל אביב: "האתגר הגדול הראשון הוא איך תעבודנה בדיקות האנטיגן המהירות, אם ההורים יבצעו את הבדיקה, ובכלל – מה יקרה ביום השלישי ללימודים. אני חוששת מגל ושגרה של בידודים".

עוד הוסיפה כי "אני חוששת מכך שתלמידים שיש להם תעודת מחלים, ובמקרה שכיתתם תצטרך לצאת לבידוד, לא יהיה מי שילמד אותם בבית הספר מהסיבה שהמורה צריכה ללמד מרחוק את התלמידים שבבידוד. כלומר, אין מורה כפול לכיתה המתפצלת לשניים".

מה את חושבת על החלת התו הירוק על מורים שלא התחסנו?

"שכל אדם עושה את הבחירה שלו, אבל ברגע שמגיעים לממשק עם ילדים ובחרת שלא להתחסן, תצטרך להציג בדיקת קורונה כדי לשמור גם על הצוות וגם על הילדים והוריהם".

לצד כל האתגרים, שמעוני חן נשארת אופטימית: "אני מברכת על פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, ראינו כמה הסגר פגע בכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והלימודיים, ועלינו לעשות הכל כדי לגרום לתלמידים להגיע לבית הספר - שהוא אי של שפיות ויציבות עבורם".

הבגרויות באופק

אגם סולטן בת ה-16.5 עולה לכיתה י"א בתיכון טדי קולק בירושלים. זו תהיה עבורה שנה משמעותית של בגרויות, והיא מקווה להימנע משיעורים בזום. "הדבר שאני הכי חוששת ממנו זה הבגרויות. אני מתאמצת ללמוד, אבל כמעט בכל שנת הלימודים הקודמת לא למדתי בבית הספר בגלל הקורונה. אני מקווה שלא נחזור ללמידה מרחוק, הפעם הקודמת הייתה הרסנית. מבחינה חברתית זה נוראי לכלוא ילדים בתוך בית".

סולטן מתארת מציאות בעייתית גם בהיבט הנפשי: "גם השנה צריך לחשוב על הבריאות הנפשית שלנו, לתלמידים יש נזק נפשי ארוך טווח. הזניחו אותנו בצורה קשה בשנה שעברה ויש כאלה שהפסיקו ללמוד, פשוט הרימו ידיים. כל עוד אני נשארת בבית ולומדת בזום, זה סגר לכל דבר. זה גורם לדיכאון. יש גם תלמידים בבתי ספר יסודיים שהרימו ידיים והפסיקו ללמוד בגלל הזום, שהוא אסון - אני מקווה שהשנה זה לא יחזור על עצמו. אני מאוד מקווה שהשנה נצא לטיולים כדי לאוורר אותנו. אני אוהבת טיולים, שעושים לנו טוב מבחינה חברתית, גופנית ונפשית".

והיא גם רוצה להעביר מסר: "התחסנתי פעמיים נגד קורונה. כולנו צריכים לתרום למאמץ כדי שהמגיפה הנוראית הזו תסתיים בסופו של דבר. כל אחד תורם איך שהוא יכול. הדרך שאני יכולה לתרום בה היא להתחסן. רוב החברים הקרובים אלי התחסנו. אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי לצאת החוצה ולחזור לשגרת חיים ולימודים".

גם שחר אלוש בת ה-14 מהיישוב נופים שבשומרון מתרגשת מאוד לקראת החזרה ללימודים. היא עולה לכיתה ט' ומתחילה את לימודיה במקום חדש, באולפנת הללי שבגבעת וושינגטון. שחר כבר התחסנה ולמרות שהיא פחות מוטרדת מהאפשרות שתידבק, היא כן חוששת מתרחיש שבו הכיתה שלה תיאלץ להיכנס לבידוד.

"זה גם ככה סיטואציה מלחיצה כי אני מגיעה לבית ספר חדש וצריכה להכיר חברות חדשות, והמחשבה שאולי נצטרך שוב להיכנס לבידוד מלחיצה. בכיתה ז' היה לי ממש קשה להסתדר עם הזום, פתאום מצאתי את עצמי כל היום לבד בבית. בכיתה ח' כבר היה לי יותר קל והתרגלתי, אבל הרגשתי תחושה מאוד קשה של בדידות בתקופה הזאת.

"אני מקווה שאנשים יתחסנו כדי שלא נגיע שוב לסגר או בידודים מיותרים ואני מקווה שמורה שלא התחסן יישאר בבית ולא יבוא ללמד כי יש בזה בעיניי חוסר אחריות".

בהכנת הידיעה השתתפה אפרת פורשר