הבנות, הבנים - והציונים: אלו פערי המגדר בחינוך בישראל

ב־2021 נשמע נדוש להתווכח מי יותר טוב - הבנים או הבנות, אבל הנתונים הבאים מראים שהבדלים מסוימים בכל זאת קיימים בין המינים, לפחות במערכת החינוך. בעוד התלמידות בישראל מובילות במספרים גבוהים על התלמידים במדעי החברה, והן אף רשמו נתונים מוצלחים במיוחד במבחן פיזה האחרון, במשך שנים הבנים הם אלה שממלאים את כיתות המדעים המצטיינות ואת הקבצות 5 היחידות במתמטיקה.

נתוני שנת תשע"ט במערכת החינוך מציגים תמונה מעניינת, ולפיהם שיעור הזכאות לבגרות של בנות (71%) גבוה יותר משיעור הזכאות של בנים (67%). גם שיעור התלמידות המצטיינות, שנושק ל־10%, עוקף את הבנים (6.7%). אלא שבכל מה שנוגע למקצועות ריאליים, הבנים מובילים בפער: במתמטיקה שיעור הבנים שנבחנו ברמת 5 יחידות עמד על 17% לעומת 14% מקרב התלמידות - בעוד הבנים מקבלים ציון טוב יותר בנקודה אחת.

במדעי המחשב הפערים הולכים ומעמיקים - שיעור הבנים שנבחנו במדעי המחשב מכלל תלמידי י"ב היה 11.5%, בעוד מקרב הבנות ניגשו לבחינה 5% בלבד. הבנים אף קיבלו ציון טוב יותר (84 מול 82).

לעומת זאת, במדעי החברה המצב הפוך ויש רוב לבנות: שיעור התלמידים הנבחנים במדעי החברה ברמת 5 יח"ל היה 4%, לעומת 9.5% של התלמידות. הן גם רשמו ציון ממוצע טוב יותר שעמד על 85, לעומת 79

אצל הבנים.

"עדיין יש הטיות מגדריות"

"מחקרים בעולם מצאו שמורים ומורות פונים בכיתה יותר לתלמידים ופחות לתלמידות", מציינת אושרה לרר, הממונה על השוויון המגדרי במשרד החינוך. לדבריה, "יש עדיין הטיות מגדריות ואנחנו פועלים לתקן אותן. אם פחות בנות במגזר היהודי בוחרות במקצועות ובמגמות של מדע וטכנולוגיה - נבנה תוכניות לקידומן, והפוך במגזר הערבי, שם יש פחות בנים במקצועות האלה".

כששואלים את לרר אם בידיה התשובה לשאלה "מי חכם יותר, בנים או בנות?", היא משיבה: "בנות ובנים חכמים באותה מידה. השאלה שאני שואלת היא איך אני לוקחת כל תלמיד וכל תלמידה, ומאפשרת להם חינוך שימצה את הפוטנציאל שלהם ואת התחומים שמעניינים אותם. אין באמת מקצועות שבנות או בנים טובים בהם יותר, אין פה קבוצה חזקה יותר מהאחרת, זה אינדיבידואלי. במתמטיקה כל השנים הסברה היתה שבנים טובים, נתנו לזה כל מיני הסברים - והנה הגענו למצב שבו מחצית מהבוגרים של 5 יחידות לימוד במתמטיקה הן בנות, והחצי השני בנים".

לרר מוסיפה כי המגדר הוא עדיין סוגיה משמעותית בחברה ובמערכת החינוך, שהיא הבבואה שלה: "עדיין יש דגש מאוד חזק על קידום בנות יחד עם הצבא, האקדמיה והתעשייה. חשוב שיותר בנות ייכנסו לתוך תעשיות ההיי־טק ועולם המדע. השינוי קורה, מגמות עולמיות שיש להן ביטוי גם בישראל מראות שיש יותר בנות שמסיימות 12 שנות לימוד, תואר ראשון, תואר שני ועוד. יש התקדמות בהשכלת נשים ומתחיל להיווצר פער לטובתן, ובמקרה הזה יש לתת את הדעת על קידום המוטיבציה של הבנים לרכישת תעודת בגרות והשכלה אקדמית".

נתונים של מבחן פיזה האחרון (2018) שנערך בקרב תלמידים בני 15 ובדק את רמת האוריינות שלהם בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, הראו תוצאות מעולות לתלמידות בישראל שעקפו את הבנים.

בקריאה, ממוצע הבנות גבוה ב־48 נקודות מממוצע הבנים. גם במתמטיקה הבנות מובילות, אלא שכאן בולט נתון מעניין: במתמטיקה ממוצע הבנות בישראל גבוה ב־9 נקודות מממוצע הבנים. לעומת זאת, הפער בממוצע ה־OECD הוא 5 נקודות דווקא לטובת הבנים. למה בישראל זה הפוך? בגלל הפערים בין בנים לבנות במגזר הערבי, שם ממוצע הבנות גבוה ב־37 נקודות מממוצע הבנים. כשבוחנים את הפערים המגדריים במגזר היהודי, עולה כי ממוצע הבנים גבוה ב־5 נקודות מממוצע הבנות.

במדעים, ממוצע ההישגים של הבנות גבוה ב־19 נקודות מממוצע הבנים, ואף שגם כאן הפער הגדול נובע מהפערים בין בנים לבנות במגזר דוברי הערבית, כאשר מסתכלים רק על דוברי עברית, יש פער קטן של 5 נקודות לטובת הבנות. באותו מבחן פיזה לשנת 2018 נבדקו גם "כישורים גלובליים", שהם בין היתר היכולת לקחת חלק באינטראקציות הולמות ויעילות עם בני אדם מתרבויות אחרות, הבנה וכיבוד נקודות מבט ותפיסות עולם של אחרים והיכולת לנקוט פעולות לטובת רווחת הכלל. בישראל, ממוצע ההישגים בכישורים גלובליים של הבנות היה גבוה מזה של בנים.

"יש להסיר חסמים"

במשך שנים שולחת ישראל תלמידים להתחרות באולימפיאדות מתמטיקה ומדעים, וכמעט תמיד מרבית מחברי המשלחת הם בנים. לאחרונה, כדי לעודד כמה שיותר תלמידות בנות לקחת חלק בתחרויות, התקיימה לראשונה האולימפיאדה האירופית לבנות במדעי המחשב. באולימפיאדה השתתפו 157 נציגות מ־43 מדינות, ובשל הקורונה התחרות התקיימה באופן מקוון. גם לישראל היתה משלחת: ניקול גרוסמן מפתח תקווה ועדי ריבקין מחיפה שזכו במדליית כסף, ושירלי מושקטין מזיכרון יעקב ויעל גינזבורג מירושלים שזכו במדליית ארד.

"בישראל, בדומה למגמה העולמית, אנו עדים למציאות שבה בנות ממעטות לקחת חלק בפעילויות תחרותיות, בדגש על תחומי המדעים", אומר אלי פריד, מנכ"ל מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שמפעיל בשיתוף משרד החינוך תוכניות לתלמידות ולתלמידים מחוננים ומצטיינים, ואת הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות.

לדבריו, "יש לנו תוכניות שעוסקות בלימודים אקדמיים ובמחקר מדעי באוניברסיטאות ברחבי הארץ. התוכניות לא כוללות היבטים תחרותיים, אלא מאפשרות התפתחות ומיצוי פוטנציאל אישי ברמה מאוד מתקדמת, והן מאוד פופולריות בקרב תלמידות".

עוד לפי פריד, "זאת עובדה שתלמידות לא פחות מוכשרות מתלמידים, מניסיון אני יכול לומר שיש לנו תלמידות מעולות, עם יכולות יוצאות דופן. יש חסמים שחייבים להסיר אותם, בין היתר כאלה שנובעים מהסביבה שמשדרת מה כן מתאים לבנות ומה לא.

"אי אפשר לקבל את המציאות הזאת כעובדה מוגמרת, צריך לשנות אותה. המרכז מוביל יחד עם משרד החינוך צעדים, שמטרתם ברורה - להגביר את הרצון והמוטיבציה ולעודד כמה שיותר תלמידות לקחת חלק בתוכניות ובתחרויות. אנו עושים זאת, בין היתר, באמצעות מפגשים עם מדעניות ואירועי חשיפה, והקמנו נבחרת צעירה שהיא עתודה לנבחרות הבוגרות. אנו מתחילים לראות ניצנים מעודדים, יש שינוי, הוא איטי, אבל הוא קורה. חייבים להמשיך לפעול באופן עקבי ושיטתי".