והיום נלמד על הקורונה

הקורונה נכנסת ללימודי ההיסטוריה: מגיפת הקורונה כבר קיבלה ביטוי בלימודי ביולוגיה, ובשנת הלימודים הקרובה תשפ"ב חלק מהתלמידים יפגשו אותה גם בשיעורי היסטוריה.

במסגרת ההיערכות לשנת הלימודים תשפ"ב, הכינו במשרד החינוך עבור המורים להיסטוריה יחידת הוראה מקוונת העוסקת במגיפות בשלהי ימי הביניים. היחידה מתמקדת במגיפה השחורה שפשטה באותה תקופה, אך מתייחסת גם לרלוונטיות של הנושא לחיינו היום.

התלמידים יעסקו בהבדלים בין המגיפות, המסיכות שחבשו אז ואלו שחובשים היום, הגורמים שהביאו למגיפות ולהתפשטותן וגם האופן שבו התמודדו איתן. בנוסף התלמידים יעסקו ברפואת ימי הביניים מול הרפואה היום. התוכנית, שמיועדת לתלמידים בחטיבות הביניים, אף מעבירה מסר לתלמידים כי משברים קשים וחריפים פותחים פתח לצמיחה והיא מציעה סיום אופטימי - היא מדגישה את הצמיחה המחודשת לאחר המגיפה השחורה וגם את מגוון האמצעים העומדים לרשותנו היום בהתמודדות עם הקורונה - אמצעים שלא היו לקודמינו, כמו מזון, תרופות וחיסונים.

לאורך השנים היו מספר מגיפות שהשאירו חותם בתוכניות לימוד וספרי לימוד בארץ ובחו"ל. אלא שעולה השאלה אם גם הקורונה תיכנס אל ספרי הלימוד הישראליים. "עדיין לא ידוע איך זה ייגמר, אבל בהרבה מדינות ובעיקר באירופה הקורונה שינתה את שגרת החיים בצורה דרסטית, שינוי שהמדינות לא חוו כמותו מאז מלחמת העולם השנייה", אומרת פרופ' מירי ימיני, ראש התוכנית לחדשנות ולחינוך בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת ת"א.

לדבריה, "יש הרבה מאוד אירועים אזוטריים שנמצאים בתוכנית הלימודים בהיסטוריה, ומנגד הרבה אירועים מאוד חשובים ומשמעותיים שלא נמצאים בתוכנית הלימודים. כל מדינה מעצבת את הנרטיב שלה, בוחרת את האירועים ומזכירה אותם באופן שבו היא רוצה. האירוע לא נגמר אז אי אפשר להתנבא, אבל יש המון מקצועות ותחומים שנראה בהם את הקורונה, למשל אזרחות. דמוקרטיה, סובלנות, סגירה ופתיחה של גבולות, וגם חיים בסביבה של חוסר ודאות - כל אלה נושאים שמלמדים אותם בהקשרים שונים".

זה יגיע גם לספרי הלימוד?

"תלוי. השאלה היא אילו דברים יקרו במהלך הדרך, ועם אילו אתגרים האנושות תצטרך להתמודד. האירוע הזה הביא לשינויים בשגרה, אבל הם לא היו דרסטיים כמו במגיפות אחרות. לא היה מחסור אמיתי במזון, וגם שיעורי התמותה פחותים ביחס למגיפות אחרות. זה נחווה אחרת בכל אחת מהמדינות".

כולם אמנם מחכים שנגיף הקורונה יהפוך לזיכרון רחוק, ושהשפעתו על העולם תילמד בשיעורי היסטוריה, אלא שכבר בשנת הלימודים הנוכחית כל תלמידי מערכת החינוך יעסקו בקורונה במסגרת שיעורי המדעים. במשרד החינוך ישימו השנה דגש מיוחד על לימודים בהקשר של הקורונה. למשל, במסגרת המקצוע מדע וטכנולוגיה בכיתות ג'-ט', התלמידים ילמדו את הבסיס שכולל נגיפים, מערכת הנשימה, מחלות במערכת הנשימה, מערכת החיסון וחיסונים.

"בלתי אפשרי שתהיה כזאת דרמה בעולם, והילדים לא יהיו חלק ממנה ולא יבינו את הבסיס ומה קורה מסביבם", אומרת ד"ר גילמור קשת־מאור, מנהלת אגף מקצועות המדעים במשרד החינוך. "אנחנו רוצים להיות אופטימיים ולקוות שבעוד כמה שנים הקורונה תיעלם - אבל כשמלמדים את תחומי הדעת המרכזיים, חשוב לחבר אותם למה שקורה בחוץ", היא מוסיפה.

לימודי קורונה גם בשיעורי ביולוגיה

בשכבות הגיל המתקדמות יושם דגש על ידע ומיומנויות. למשל, טכנולוגיית החיסונים החדשנית mRNA, חשיבה ביקורתית, הערכת מהימנות של מקורות מידע, זיהוי של מידע שגוי וההתמודדות עימו, דיוני דילמה וסימולציות בתהליך קבלת החלטות, התמודדות עם התפשטות המחלה.

כל שכבת גיל תלמד בהתאם לרמת המורכבות המתאימה לה. כך, למשל, תלמידים עד כיתה ג' ילמדו בעיקר על חיידקים והיגיינה, ובשכבות הגבוהות יותר התלמידים יערכו ניסויים, בין היתר של חדירת רסיסי מים למסיכה. במסגרת הלימודים ידונו בשאלה אם הסגר מוצדק או לא. כמו כן, הוכנו גם חומרים ייעודיים שהותאמו לתלמידים חרדים.

זה אולי מפתיע לגלות, אך ביולוגיה היא המקצוע השני הכי פופולרי בכל הנוגע ל־5 יחידות לימוד. מספר התלמידים שלמדו את המקצוע ברמת 5 יחידות לימוד וניגשו לבגרות עמד בשנת 2019 על 18,279 תלמידים, כשמעליו רק אנגלית עם כ־46 אלף תלמידים.

"מעשית הקורונה כבר היתה נוכחת בשיעורים בשנה האחרונה, אבל רבים מהם היו בזום", מסבירה ד"ר קשת־מאור, "נערכנו בצורה מהירה ואספנו חומרים מקוונים. הזמנו את התלמידים להתייעץ עם מדענים, לנוכח מידע כוזב שנוצר סביב הקורונה. כנראה זה יישאר איתנו עוד שנים רבות בתוכנית הלימודים".