אופטימיות ודאגה: מתכוננים לשנת הלימודים בצל הקורונה

"אף אחד לא יודע איך תשפיע עוד שנת קורונה"

חודש לפתיחת שנת הלימודים, טל ליטני מרעננה מביטה בדאגה אל העתיד. "כבר שנה וחצי שהילדים שלנו בקושי חווים מסגרות כהלכתן", היא אומרת, "על ההשפעות הרבות שיש לזה בפן הרגשי וגם בפן הפדגוגי כבר דובר הרבה, אבל אף אחד לא יודע מה תהיה משמעות של עוד אחת כזו".

ליטני היא אם לשלוש - רוני עולה לכיתה ד', שיר עולה לכיתה א' ואביב עולה לגן טרום־טרום חובה. "מהגן ועד כיתה י"ב, כל שכבה והבעיה הייחודית לה, אבל המשותף לכולן הוא שכולן בבעיה. כל הילדים היו תקועים מול הזום, וזה אסון לכולם: את כולם זה מנתק, מבודד ומשאיר מאחור. יש לי שתי בנות שמתחילות מסגרות חדשות - הגדולה יותר עולה לכיתה א', הקטנה מתחילה גן עירייה. התחלה תמיד מלווה בפחד, אבל התחלה עם קורונה היא משהו אחר.

הלוואי שמישהו היה יודע להגיד לי אם השנה תיפתח כמו שצריך. האם תהיה קבלת פנים עם הורים? האם אוכל ללוות אותן לכיתה ולגן ולהכיר להן את הסביבה החדשה? לראות איפה הן יושבות? במה הן משחקות? האם יוכלו להכיר וליצור קשרים חברתיים חדשים? האם יגיעו בכל יום לכיתה ולגן? הילדים הקטנים האלו, ללא מסגרת, מנותקי קשר זה מזה ומהגננת בלי שום פתרון הגיוני, בלי מעש, ובעיקר צמודים למסכים ולהורים שלא יכולים לעבוד.

"ומה עם הבידודים?" ממשיכה ליטני, "איך מבודדים ילדים כל כך קטנים ומנתקים אותם לתקופה לא קצרה מהשגרה ומהחיים שהם רגילים אליהם? לצערי, הילדים שלנו הופכים להיות ילדי קורונה - מילים כמו 'מסיכה', 'זום', 'סגר' ו'בידוד' הם חלק מאוצר מילים של ילדה בת 3. אבל עד מתי? ומי ימצא פתרון כזה שיהיה ארוך טווח ויאפשר לכולנו לחזור לחיים ודאיים, נורמליים ורגילים?".

"חיסנתי את ילדיי, אפשר גם ללמוד בקפסולות"

מיכל דרור, גם היא מרעננה, אופטימית יותר.

"אמנם מתכונת הלימודים הסופית טרם נקבעה", היא אומרת, "אך ממש כשם שלאורך החופש הגדול ילדיי הצליחו ליהנות משלל פעילויות, לרבות השתתפות בקייטנות העירוניות ואינטראקציות חברתיות, כך אני מאמינה שניתן יהיה לפתוח את השנה כסדרה, תוך נקיטת אחריות אישית וחברתית מצד ההורים".

לדברי מיכל, אם לאופרי (8 וחצי), קרני (14) וסיני (16), בריאות ילדיה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. "באופן אישי, הקפדתי לחסן את ילדיי שמעל גיל 12, ואני חשה רגועה יותר מאשר בעבר ומאמינה שהדרך להתגבר סופית על משבר הקורונה - קרובה. במקביל, אני רואה בחיוב אופציה ללמידה בקפסולות. זוהי דרך נהדרת לשמר את המרקם החברתי והאינטראקציות בין הילדים, תוך למידה בהרכב מצומצם יותר שאני מוצאת שתורם לתהליך הלמידה. מכל מקום, זוהי מתכונת העדיפה בעיניי על למידה מרחוק, שממנה התעייפו ילדיי, הזקוקים כמו ילדים רבים למגע האישי והחברתי החשוב כל כך בגילם".