מערכת החינוך מזמן כבר אינה עוסקת רק בלמידה, והמורים נדרשים לקחת חלק פעיל גם בפן הבריאותי במסגרת ליווי תלמידים למבצעי חיסונים בבתי הספר. אף שמדובר בנוהג של שנים, הנושא מעורר כעת תסיסה רבה בקרב מורים החשים מנוצלים על ידי המערכת. מחנכת כיתה א' שיתפה את תסכולה בקבוצת רשת המונה עשרות אלפי מורים, ותהתה מדוע היא צריכה לשהות עם 30 ילדים מבוהלים במקום שהוריהם ייקחו אותם עצמאית לטיפת חלב או למשרד הבריאות.
לדברי אותה מחנכת, הילדים שרויים בפאניקה עוד לפני תחילת החיסון, והתהליך שמתנהל כמו "סרט נע" מונע מהם להיות פנויים ללמידה לאחריו. היא תיארה כיצד לאחר הדקירה ישנו בכי רב והתלמידים מתקשים לתפקד, והדגישה כי עם כל האהבה אליהם, יש גבול לאחריות שמגולגלת לפתחי צוותי ההוראה.
"לא סניף של קופת חולים"
הפוסט גרר תגובות רבות ממורים שטענו כי המערכת מטילה עליהם תפקידים רפואיים, לוגיסטיים ונפשיים שאינם חלק מהגדרת תפקידם. אחת המורות כתבה כי בית הספר אינו סניף של קופת חולים וכי הצוות לא אמור לנהל רשימות, לנדנד להורים או ללטף לילדים את הראש בזמן הזריקה. מורה נוספת גיבתה את התלונות והוסיפה תיאור של סלידה פיזית, לאחר שהתבקשה על ידי האחות להצמיד ולחבק את הילדים למרות שחלקם סבלו מכינים או מנזלת.
כפייה מול דרישה לחיסוני שפעת
לצד ההסכמה הרחבה כי מדובר בחוויה מזעזעת לצוות ולתלמידים, הדיון עורר גם את מתנגדי החיסונים שיצאו נגד הממשלה כפי שאירע בתקופת הקורונה. אחת המגיבות טענה כי מבצעי החיסונים בבתי הספר הם דרכה של המדינה למשטר את האזרחים להליכים רפואיים על אוטומט וללא בחירה חופשית.
מנגד, על רקע המחסור המסתמן בחיסוני שפעת לקראת החורף הקרוב, עלתה גם קריאה הפוכה מצד אנשי חינוך. מורה אחת הביעה תסכול מכך שלא מתאפשר למורים המעוניינים בכך להתחסן לשפעת בבית הספר יחד עם התלמידים, וציינה כי מדובר באינטרס משותף של המערכת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו