לא רק תואר: המהלך שאמור לשנות את עתיד הגליל

קרוב ל-5,000 סטודנטים צפויים להתחיל את שנת הלימודים באוניברסיטת קריית שמונה, שתפעל לראשונה במעמדה החדש כאוניברסיטת המחקר ה-11 בישראל.

מדובר בגידול של כ-7% במספר הסטודנטים לעומת השנה שעברה, שבה למדו במוסד כ-4,700 סטודנטים. בשנה הראשונה למלחמה, שבמהלכה התקיימו הלימודים באופן מקוון, עמד מספר הסטודנטים על כ-4,400 בלבד. מספר הנרשמים השנה מחזיר את תל חי להיקף הסטודנטים שהיה בה לפני פרוץ המלחמה.

באוניברסיטה הציגו יעד של 8,000 סטודנטים בתוך חמש שנים, והציבו משימה נוספת להגדיל משמעותית את מספר הבוגרים שיישארו להתגורר בצפון.

21 שנים חלפו מאז ממשלת ישראל החליטה על הקמת אוניברסיטה בגליל,  וביום שלישי זה יקרה ויפתחו שעריה של אוניברסיטת תל חי לשנת הלימודים תשפ"ז. עבור קריית שמונה ויישובי הגליל, שמנסים להתאושש מנזקי המלחמה ולהחזיר לאזור את התושבים והפעילות הכלכלית , מדובר באחד המהלכים המשמעותיים שנועדו לחזק את האזור ולמשוך אליו אוכלוסייה צעירה.

אחד הנתונים המשמעותיים ביותר עבור האזור הוא העובדה שיותר מ-70% מהסטודנטים אינם תושבי הגליל המזרחי, אלא מגיעים מכל רחבי הארץ. רבים מהם עוברים להתגורר בקריית שמונה וביישובי קו העימות, בהם מטולה, משגב עם, כפר גלעדי, מנרה, דן, דפנה, כפר יובל ובית הלל. במטולה לבדה צפויים להתגורר השנה יותר מ-150 סטודנטים, שחזרתם ליישוב מתרחשת בשעה שהוא עדיין מתמודד עם השלכות המלחמה.

מעבר לפעילות האקדמית, בתל חי רואים בסטודנטים מנוע כלכלי וחברתי עבור האזור. הם שוכרים דירות, עובדים בעסקים המקומיים ומשתלבים במערכות החינוך והרווחה בגליל ובגולן. עם זאת, אחד האתגרים המרכזיים של האוניברסיטה הוא להשאיר את הצעירים באזור גם לאחר שיסיימו את לימודיהם.

על פי נתוני האוניברסיטה, עד כה רק כ-8% מבוגריה בחרו להמשיך להתגורר בגליל לאחר סיום לימודיהם. כעת מציבים בתל חי יעד שאפתני: להגדיל את השיעור ל-30% לפחות, באמצעות פיתוח מקומות תעסוקה, הקמת אשכולות חדשנות ומשיכת חברות חדשות לאזור.

"המשימה הגדולה הבאה שלנו ניצבת כעת במישור הדמוגרפי והתעסוקתי", אומר מנכ"ל האוניברסיטה, אלי כהן. "אם עד כה רק כ-8% מכלל הבוגרים בחרו להישאר ולגור בגליל בתום לימודיהם, הרי שהיעד האסטרטגי שסימנו בעקבות פתיחת האוניברסיטה, הקמת אשכולות החדשנות ומשיכת חברות מובילות וחדשות לאזור, הוא להשאיר בגליל לפחות 30% מהבוגרים והמוסמכים שלנו בשנים הבאות".

כהן, בן קריית שמונה, מתייחס להקמת האוניברסיטה גם כאל אירוע בעל משמעות אישית. "כבן קריית שמונה, אני מתרגש במיוחד ברמה האישית והלאומית כאחד. פתיחת שנת הלימודים הראשונה של האוניברסיטה היא רגע היסטורי ומכונן, התגשמות של חזון רחוק ותקווה אליה נשא הגליל עיניים במשך יותר מ-20 שנה. הקמתה של האוניברסיטה היא עדות לתקומה, לחוסן ולעתיד החדש שאנחנו בונים כאן בצפון".

לדבריו, בתוך חמש שנים צפוי מספר הסטודנטים להגיע ל-8,000. לאחרונה קיבלו 1,326 בוגרים ומוסמכים של תל חי את תעודות הגמר הראשונות שעליהן מופיע שמה החדש של האוניברסיטה.

האוניברסיטה תפעל בשלושה קמפוסים: קמפוס רודברג בקריית שמונה, הקמפוס המערבי בשטח המועצה האזורית הגליל העליון וקמפוס קצרין בגולן. הלימודים יתקיימו בארבעה אשכולות רב-תחומיים: מדעי החברה והרוח, מדעי החיים והסביבה, חינוך והוראה, ואשכול חדש להנדסה ותקשוב מתקדם, שיחל לפעול השנה. במסגרת המעבר לאוניברסיטה נקלטו 14 חוקרים חדשים בתחומים שונים, מרביתם לאחר ששבו לישראל מלימודי פוסט-דוקטורט בחו"ל.

לצד פתיחת שנת הלימודים, מתמודדת האוניברסיטה גם עם השלכות שירות המילואים הממושך של הסטודנטים. כ-20% מהסטודנטים שירתו במילואים במהלך המלחמה, וחלק ניכר מהם נמצאים גם כיום בשירות פעיל.

השנה תחל לפעול לראשונה תוכנית "תלמים", שתעניק ליווי ותמיכה ל-15 סטודנטים חדשים, לוחמים משוחררים ומשרתי מילואים קרביים, במטרה לסייע להם להשתלב בלימודי התואר הראשון. התוכנית כוללת מעטפת תמיכה בתחומים שונים, לצד ניסיון לעודד את המשתתפים להישאר להתגורר בגליל לאחר סיום לימודיהם.

אחת המשתתפות היא ירדן תורג'מן, בת 24 ממושב כנף בגולן, שתתחיל ללמוד חקלאות. מאז שחרורה מצה"ל שירתה תורג'מן יותר מ-260 ימי מילואים כלוחמת בסוללת תותחנים. בימים אלה היא משלימה את המעבר לקריית שמונה.

"בחרתי בתל חי כי מדובר במוסד שהפך לאוניברסיטה שנמצאת באזור הצפון שאני מאוד מחוברת אליו", היא מספרת. "היתה לי אפשרות ללמוד את המקצוע שאליו אני מכוונת גם ברחובות, אבל הפיכת תל חי לאוניברסיטה שכנעה אותי לבחור בה. אני מרגישה חלק מההיסטוריה האקדמית ואני יודעת שלמרות כל הקשיים מדובר במוסד אקדמי מוביל שמאוד קשוב לקהילת הסטודנטים".

לדבריה, גם לחיי הקהילה הסטודנטיאליים הייתה השפעה על החלטתה. "למעשה, חיי הקהילה הסטודנטיאליים הם אלו שגרמו לי לבחור בתל חי למרות שאני מודעת לאתגרים השונים שקיימים בצפון".

סטודנט נוסף שבחר לעבור לצפון הוא עודד רוכברגר, בן 32 מגדרה, מרפא בנשימה במקצועו, שיתחיל ללמוד עבודה סוציאלית. רוכברגר בחר להתגורר דווקא במטולה, אחד היישובים שנפגעו במהלך המלחמה ועדיין מתמודד עם תהליך השיקום. בשלוש השנים האחרונות שירת יותר מ-500 ימי מילואים בתפקידים מבצעיים בחטיבות 226 ו-3.

"התאהבתי באזור הצפון דרך שירות המילואים שביצעתי לאורך שלוש השנים האחרונות", הוא מספר. "לאזור הגליל בכלל, ולאזור אצבע הגליל בפרט, יש חשיבות גדולה מאוד במיוחד לאור כל מה שהתרחש פה. המשמעות של חיזוק ההתיישבות והקהילה באזור היא גם חיזוק הביטחון וזו הסיבה שבחרתי במטולה".

רוכברגר אומר כי ההחלטה להפוך את תל חי לאוניברסיטה הייתה גורם משמעותי בבחירת מקום הלימודים שלו. "תל חי מהווה את העוגן המרכזי להבאת צעירים לאזור. עבורי, ללימודים באוניברסיטה היתה חשיבות גדולה ומאוד שמחתי כאשר תל חי קיבלה את האישור וזה גם מה שגרם לי לבחור בה".

עם פתיחת שנת הלימודים, בתל חי כבר מסתכלים על השנים הבאות. לצד הגידול במספר הסטודנטים והרחבת הפעילות המחקרית, המבחן המשמעותי של האוניברסיטה יהיה ביכולתה להפוך את אלפי הצעירים שמגיעים מדי שנה ללמוד בגליל לתושבי קבע, שימשיכו לחיות ולעבוד באזור גם לאחר קבלת התואר. עבור קריית שמונה ויישובי הגבול, המתמודדים עם אתגרי השיקום והצמיחה שלאחר המלחמה, מדובר ביעד בעל משמעות החורגת הרבה מעבר לקמפוס האקדמי.