המרוץ לפרס ישראל: המהלך שישנה את רשימת הזוכים

כדי לזכות בפרס ישראל צריך קודם שמישהו יציע את שמך. הכלל הזה עומד במרכז המאמץ שמוביל בימים אלה מיזם 5050: לפנות לעשרות ארגונים, אוניברסיטאות, מכללות ומוסדות ולעודד אותם להגיש נשים לפרס. פחות משבוע נותר עד לסגירת הגשת המועמדויות, ובמיזם מבקשים להבטיח שנשים יהיו לפחות מחצית מהזוכים בשנת 2027.

פרס ישראל, מהפרסים היוקרתיים במדינה, מעניק לזוכיו 75 אלף שקלים לצד הכרה ציבורית רחבה. מדי שנה נבחרים בין 10 ל-16 זוכים וזוכות בתחומים שונים, ובחלק מהקטגוריות אין דרישה להשכלה אקדמית או לעיסוק במחקר. עם זאת, כלל אחד חל על כולם: "לא יציע אדם את עצמו לזכייה בפרס". את המועמדות יכול להגיש אדם אחר, מקרוב משפחה ועד שכן או אדם זר.

מאתרים מועמדות, מלווים הגשות

במיזם 5050, מבית מרכזים לצדק חברתי, פועלים בשבועות האחרונים לעידוד המלצות על נשים, ובהן נשות אקדמיה וחוקרות. במיזם אינם מגישים את המועמדויות בעצמם, אלא מלווים את הגופים הממליצים ועוקבים אחר התהליך עד להשלמת ההגשה.

לפי הנתונים שמציג המיזם, בשנים 2017-2024 היו רק 26 נשים מתוך 90 זוכים וזוכות בפרס ישראל, כ-29%. בשנת 2024 זכו בפרס שתי נשים בלבד. בשנת 2025 נשים היו מחצית מהזוכים, חמש מתוך עשרה, ובשנת 2026 זכו שש נשים מתוך 13 זוכים, כ-46%.

במיזם מייחסים את העלייה גם לפעילותם לעידוד הגשת נשים לפרס. ברשותם רשימה של עשרות נשים שמועמדותן הוגשה בעקבות פניותיהם, אך היקף ההשפעה המלא של הפעילות על בחירת הזוכות אינו ידוע. כעת הם מבקשים לשמר את ההישג ולהגדיל את שיעור הנשים בקרב הזוכים.

"פרס גורר עוד פרס"

"כדי שנשים יזכו, צריך להגיש נשים. זה הבאג הראשון שגילינו - שלא הגישו מספיק נשים לאורך השנים", אומרת יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050. "אם אין עבודה אקטיבית לטובת שוויון, אז אין שוויון. הנטייה בכל העולם זה להגיש גברים לפרסים יוקרתיים. העניין הוא שפחות נשים מקבלות פרסים באופן כללי, אבל פרס גורר עוד פרס".

לדבריה, בכל תחום יש נשים הראויות לקבל את הפרס, אך הן נוטות פחות לפעול לקידום מועמדותן. "בעוד גברים אומרים לחברים שלהם: 'תגישו אותנו', נשים פחות עושות את זה. אני חושבת שגם נשים צריכות לדאוג שיגישו אותן, אבל אני מעדיפה לחנך את המערכת. הפרוצדורה של ההגשה היא לא פשוטה והעבר הראה לנו - איפה שיש יותר נשים בוועדות, יותר נשים זוכות".