כבר לא זירה לחילופי דעות: שנת הלימודים האקדמית נפתחה השבוע בחלק מהמוסדות, ובמכללות ובאוניברסיטאות הנוספות היא תפתח בשבוע הבא. בעוד שבועיים בדיוק, 27 באוקטובר, יתקיימו בישראל הבחירות לכנסת, ובדיקה בעיסוק סביב הנושא בכותלי האקדמיות הוביל לתוצאה מובהקת - הסטודנטים רוצים להשאיר את המחלוקות הפוליטיות מחוץ לכותלי כיתות הלימוד.
מספר הסטודנטים יעמוד השנה (תשפ"ז) על כ־350,900 סטודנטיות וסטודנטים. מדובר בצעירים ישראלים שלומדים, עובדים ורבים מהם גם משרתים במילואים מאז שבעה באוקטובר 2023 ועדיין, בוחרים להימנע מלדון בסוגייה הסבוכה שנקראת הפוליטיקה הישראלית.
נמנעים לחלוטין
כ-40% מהסטודנטיות והסטודנטים מעידים כי הם בוחרים להימנע לחלוטין מניהול שיחות בנושאים פוליטיים עם סטודנטים אחרים במהלך שהותם בקמפוס. כך עולה מסקר חדש של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית וקרן ראסל ברי (Russell Berrie Foundation).
הנתונים מצביעים על רצון מובהק להשאיר את המחלוקות הפוליטיות מחוץ לכותלי כיתות הלימוד. רק כ-20% מהנשאלים ציינו כי היו רוצים שהמרצים יעודדו שיח או דיון על הבחירות במהלך השיעורים. מדובר בנתון מפתיע, שכן סטודנטים צעירים נחשבו לאורך השנים למעורבים פוליטית.
עם זאת, הסטודנטים אינם אדישים למתרחש סביבם: כ-43% מהם מביעים ציפייה ברורה מהמוסד האקדמי עצמו לקחת אחריות אקטיבית ולדאוג לכך שהשיח המתקיים במרחב הציבורי יהיה מכבד ובטוח לכולם.
הסקר מדגיש כי התופעה אינה ייחודית לחוג מסוים, אלא חוצה פקולטות ותחומי לימוד באופן גורף. בין שליש למחצית מהסטודנטים בכל תחומי הלימוד - בהם משפטים, מנהל עסקים, חינוך, מדעים, הנדסה ומדעי הרוח - שותפים לתחושת ההימנעות. שיעור הנמנעים הגבוה ביותר נרשם בקרב סטודנטים למקצועות טיפוליים, שם כ-48% מעדיפים שלא להביע עמדה פוליטית.
זירה לחילופי דעות
נתונים אלו מציבים אתגר משמעותי בפני ראשי המכללות והאוניברסיטאות בישראל. בעוד שהקמפוס נתפס באופן מסורתי כזירה המרכזית לחילופי דעות, נראה כי כיום מרבית הסטודנטים מעדיפים לבחור בשתיקה כדי למנוע חיכוכים חברתיים. ייתכן שזו תוצאה של המאבקים סביב הרפורמה המשפטית והמאבק לשחרור החטופים.
המחקר נערך בקרב מדגם של 837 סטודנטים יהודים וערבים לתואר ראשון, המהווים מדגם מייצג של הסטודנטים לתואר ראשון בישראל באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות לחינוך. המחקר מספק גם נתון מעניין בנוגע לסטודנטים הערבים בקמפוסים, שמביעים חשש עמוק מפני השלכות המתח הפוליטי על חייהם האקדמיים והחברתיים.
החשש המרכזי ביותר בקרבם נוגע להשפעת האלימות על האווירה הלימודית, כאשר רוב מוחץ של כ-66% מהנשאלים הערבים חוששים (ברמה בינונית עד גבוהה) שאירועים אלימים ישפיעו לרעה על היחסים בכיתה ובקמפוס.
בנוסף, קיימת דאגה קולקטיבית בקרב הסטודנטים הערבים מפני פגיעה ממוקדת, כאשר 58% מהם מדווחים על חשש משמעותי מאירועים אלימים שיופנו ישירות כלפי קבוצת השייכות שלהם במהלך תקופת הבחירות. לעומת זאת, החשש מפני פגיעה ישירה ביכולת להצליח בלימודים עצמם הוא הנמוך ביותר, ועומד על כ-42% מהמשיבים בקבוצה זו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו