שבועיים לפני פתיחת הקלפיות, כששאלת זהותה של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית" שוב מסעירה את השיח הציבורי, מתברר כי הדור הצעיר מתקשה לשלוט במושגי היסוד הבסיסיים ביותר של הקמת המדינה. סקר מקיף שערך מכון החינוך והמחקר 'ברנקו וייס' בקרב למעלה מ-1,700 בני נוער בכיתות ט'–י"ב חושף פערי ידע מהותיים ביחס למגילת העצמאות – המסמך המכונן של מדינת ישראל.
על פי ממצאי הסקר, רק כ-31% מהתלמידים מעידים כי למדו את מגילת העצמאות במלואה במסגרת הלימודים בבית הספר. כרבע מבני הנוער ציינו כי שמעו על המגילה אך מעולם לא למדו אותה לעומק, וכמעט רבע נוסף מכירים את שמה בלבד. נתונים אלה בולטים במיוחד לנוכח העובדה שמגילת העצמאות וערכיה מהווים חלק מחומר החובה לבחינות הבגרות באזרחות.
בלבול היסטורי: מי מוזכר בסיום המגילה?
מבחן הידע שנכלל בסקר הציג תמונת מצב מורכבת: כאשר נשאלו התלמידים אל מי דוד בן-גוריון אינו פונה במפורש בסיום המגילה, רק כ-52% השיבו נכון. מנגד, חלק מהנשאלים סברו בטעות כי המגילה פונה לנשיא ארצות הברית או למנהיגי אירופה.
בנוסף, 14% מהתלמידים טעו וחשבו כי המגילה מתעלמת לחלוטין מהאוכלוסייה הערבית בישראל. בפועל, נוסח ההכרזה כולל פנייה ישירה ומפורשת: "אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה".
בשקלול כולל של שאלות הידע (מה קובעת המגילה, אילו ערכים היא מדגישה ולמי מופנות הקריאות בסיומה), רק 51% מהנשאלים ענו נכונה על כל השאלות. 42% ענו נכון על שתי שאלות, ורק 1.2% לא ידעו אף תשובה. לצד זאת, המחקר מראה כי רמת הידע עולה באופן עקבי עם העלייה בשכבות הגיל.
דרישה מהשטח: התלמידים רוצים ללמוד
למרות פערי הידע, עמדות בני הנוער כלפי המסמך חיוביות ברובן. כ-77% מהנשאלים השיבו כי הם מעוניינים שהמגילה תילמד באופן יסודי יותר בבתי הספר, לעומת 4.5% בלבד שהביעו התנגדות. רוב הנשאלים ציינו כי אינם מזהים את המגילה עם צד פוליטי מסוים ורואים בה מסמך מאחד השייך לחברה כולה. עם זאת, קרוב למחצית מהתלמידים הביעו עמדה לפיה הערכים המופיעים בה אינם מתקיימים במלואם במציאות הישראלית כיום.
"מדינת ישראל לא תמשיך להתקיים בלי החיבור של כל קבוצות האוכלוסייה", מסר אביב קינן, מנכ"ל מכון ברנקו וייס. "37 אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית עשו פשרות בניסוח מגילת העצמאות כדי שכולנו נוכל לחיות פה ביחד. אם לא נדע להתפשר ולחזור לחזון המשותף הזה – לא תהיה לנו מדינה. הנתונים מדגישים את הצורך להגיע לכל ילד, לכל כיתה ולכל מורה – מגילת העצמאות היא המסמך הלגיטימי היחיד שכולם יכולים להיאחז בו".
בעקבות הממצאים, פתח המכון במהלך ארצי תחת הכותרת "חתום על זה: מגילת העצמאות, עכשיו תורנו", הכולל ערכות פדגוגיות ופלטפורמה דיגיטלית שיועמדו לרשות מורים ותלמידים במערכת החינוך כולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו