"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנהלת ביה"ס של יאיר ואיתן הורן בבואנוס איירס: "יש לנו 2 שעונים כאן, ארגנטינה וישראל"

מרים רדק, מנהלת "שלום עליכם" בבואנוס איירס, מספרת על חינוך לאהבת ישראל ועל ההתמודדות עם שאלות קשות מאז 7 באוקטובר • יאיר ואיתן הורן הם בוגרי בית הספר; אחיהם עמוס הדריך משלחת תלמידים ערב הטבח - וההדרכה שהסתיימה מאוחר מנעה ממנו להגיע לניר עוז ולהצטרף לאחיו

0השמעה
השעונים בבית הספר , ללא
השעונים בבית הספר | צילום: ללא

בית הספר בחו"ל שמראה את השעה בארץ - והסיפור המדהים על משפחת שורדי השבי מהשבעה באוקטובר. האנטישמיות בעולם עולה, קהילות יהודיות נמצאות תחת מתקפה ולעיתים גם בתוך הקהילות יש מי שמתנערים מישראל והזיקה בתפוצות יורדת.

אלא שעבור מרים רדק (58), מנהלת בבית הספר "שלום עליכם" בבואנוס איירס שבארגנטינה אין כל ספק - כבר מעל 40 שנה שהיא מחנכת את תלמידיה לאהבת ישראל. "אצלנו בבית הספר תלויים שני שעונים גדולים, האחד מורה על השעה המקומית, בבואנוס איירס והשני על שעון ישראל. זה לא גימיק, זה סמל לכך שאנחנו חיים בשני המקומות באותו רגע", היא מסבירה.

מרים רדק (58), מנהלת בבית הספר "שלום עליכם" בבואנוס איירס | צילום: ללא

מרים תגיע לישראל ב-11.10 בכדי להשתתף בכנס המחנך היהודי הבינלאומי. הכנס יתקיים בהובלת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות בשותפות עם UnitEd ובאמצעות מערך הטקסים, בהשתתפות כ-250 אנשי חינוך מרחבי העולם.

בבית הספר שבו היא מלמדת לומדים כ-1,320 תלמידים יהודים מגיל גן ועד תיכון - הקשר עם ישראל הוא לב העניין. "התלמידים שלנו לומדים עשר שעות יהדות בשבוע, מכיתה א' ועד י"ב. כשהם בוחרים לבוא לפה במקום לבית ספר ממשלתי, הם בוחרים בחינוך היהודי", היא אומרת.
אלא שמאז השבעה באוקטובר כאמור, ועל רקע האשמות וסרטים כמו נז"א (נזק אגבי) המשימה שלה היא התמודדות עם ההסברה והביקורת בחוץ.

"לתלמידים אין ספק לגבי התמיכה בישראל, אבל הקושי בתפוצות הוא איך להגן ואיך לעמוד מול אחרים. האתגר שלנו הוא לתת להם ידע עמוק וכלים, לא לפחד מהשאלות הקשות, ולהציג את ישראל בצורה אותנטית ולא רק כאידיאל מרוחק. כשמדברים על הדילמות והשאלות בגלוי, הקשר הופך לאמתי וחזק יותר".

למרים רדק ולבית ספר "שלום עליכם" יש קשר הדוק לישראל וגם לחטופים מהשבעה באוקטובר. שורדי השבי, יאיר ואיתן הורן למדו בארגנטינה, בוגרים של בית הספר. לצד זה, מרים מספרת סיפור מדהים - אחיהם השלישי של יאיר ואיתן, עמוס הורן, היחיד מבין השלושה שלא נחטף הדריך ב- 6 באוקטובר באזור המרכז את קבוצת התלמידים מארגנטינה שבאותה עת הגיעו לבקר בישראל. באותו יום ההדרכה הסתיימה בשעה מאוחרת - וזה מה שמנע מעמוס לנסוע ולהצטרף לשני אחיו בקיבוץ ניר עוז - משם נחטפו בבוקר השבעה באוקטובר.

עמוס הוא מורה דרך - וכמובן שלא היה מתאים ממנו להדריך את התלמידים מארגנטינה, שכן זלמן אורנשטיין, סבא רבא של האחים הורן (מצד אימם רותי) היה ממקימיו של 'שלום עליכם'. לדברי מרים: "בשבעה באוקטובר 2023 הייתה לנו בישראל משלחת של 40 תלמידים מבית הספר, מי שהדריך אותם היה עמוס הורן, במידה מסוימת ההדרכה שלהם זה מה שהציל אותו מלנסוע להיות עם אחיו. יש לנו בבית הספר פינת הנצחה לאסון".

בכנס המחנך היהודי הבינלאומי ייקחו חלק גם 100 מורים מישראל, בשיתוך משרד החינוך, הם ישתתפו בסדנאות וסיורים חינוכיים שיתמקדו בתפקידו המרכזי של המחנך היהודי בתפוצות בחיזוק הזהות והשייכות היהודית. "אני חושבת שהכנס יאפשר לי להכיר עמיתים מרחבי העולם ולבנות רשת תמיכה מקצועית, שכן בסופו של דבר כולנו מתמודדים עם אתגרים דומים. יחד נוכל ללמוד כיצד להתמודד בפתיחות וללא חשש עם שאלות התלמידים בנוגע לתמיכה בישראל, ולחשוב כיצד לשמר את הזיקה שלהם אליה ואף לחזק אותה. זה חשוב להרגיש שאתה חלק ממשהו גדול בתקופה כזו״.

לדברי אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות: "עתידו של העם היהודי נבנה מדי יום בבתי הספר בעולם. המחנכים היהודים הם אלו שמעניקים לדור הבא זהות יהודית ושייכות לישראל. הקשר לישראל ולזהות היהודית הוא קריטי. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות רואה חשיבות רבה בהענקת כלים חינוכיים ויצירת רשת עולמית של מחנכים בקהילות היהודיות בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר