"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף לחגיגת ה-AI: המערכת שתחסום סטודנטים מלהעתיק עבודות

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פיתוח ישראלי חדש מבקש לעצור את השימוש הלא אתי בבינה מלאכותית • המערכת שיזם בכיר לשעבר במערכת הביטחון עוקבת אחר תהליך הכתיבה ומונעת הגשת טקסטים מועתקים • "המנגנון מונע מהסטודנט לעשות שטויות", מסביר המפתח • כך זה יעבוד

| עודכן:
0השמעה
אישה עובדת מחשב נייד , freepik
אישה עובדת מחשב נייד | צילום: freepik

מערכת חדשה בשם ISO ACADEMIA מתיימרת לשים סוף להעתקת עבודות אקדמיות באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפיתוח, שנוצר על ידי יוצאי מערכת הביטחון, מחייב סטודנטים לכתוב את המטלות בסביבה מנוטרת שחוסמת הדבקת טקסטים חיצוניים ומזהה שימוש חריג ב-AI.

שנת הלימודים האקדמית (תשפ"ז) נפתחת בימים אלה בחלק מהמוסדות, בצל התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) בקרב סטודנטים. בעוד הכלים הללו מסייעים בתהליכי למידה ומחקר, הם מציבים אתגר משמעותי בפני האקדמיה בכל הנוגע לכתיבת מטלות, סמינרים ועבודות מחקר, בשל החשש כי הסטודנטים מסתמכים על מודלים כמו ChatGPT או קלוד כדי שיכתבו את העבודות במקומם.

הסטודנט כותב את העבודה בתוך המערכת עצמה שמנטרת את הפעולות בזמן אמת | צילום: פידי באמצעות Midjourney

על רקע זה, פותחה מערכת ישראלית חדשה שנועדה למנוע את קיצורי הדרך הללו מראש. מאחורי המיזם עומדים אלון צימנט, שפרש ממשרד ראש הממשלה לאחר 27 שנות שירות שבמהלכן ניהל בית ספר להכשרת אנשי מודיעין, וגיא שלייפר, איש טכנולוגיה ומפתח.

בניגוד לרוב הכלים הקיימים בשוק, שסורקים את העבודה רק לאחר הגשתה למרצה כדי לזהות עקבות של בינה מלאכותית, המערכת החדשה פועלת בזמן אמת. הסטודנט כותב את העבודה בתוך המערכת עצמה, שמעוצבת בדומה למעבד תמלילים רגיל, אך מנטרת את הפעולות בזמן אמת.

"סטודנט שכותב עבודה במערכת יודע שהיא מפוקחת על ידי המוסד האקדמי" | צילום: freepik

צימנט מסביר כי המערכת נשענת על שלושה מרכיבים מרכזיים. "הראשון הוא הרתעה", הוא מציין. "סטודנט שכותב עבודה במערכת יודע שהיא מפוקחת על ידי המוסד האקדמי, ומכאן גם יש סיכוי שייתפס אם ירמה, ולכן יתנהג באחריות".

לדבריו, המרכיב השני מרחיק את הסטודנט מפעולות בעייתיות, כמו שילוב מקורות ביבליוגרפיים מומצאים. המערכת מסמנת באדום כל תוכן שמועתק ומודבק לתוך המסמך. הפעולה נשמרת בהיסטוריית הגרסאות של העבודה, גם אם הטקסט נמחק לאחר מכן, כך שהמרצה יכול לצפות בהשתלשלות הכתיבה.

"המנגנון מונע מהסטודנט לעשות שטויות" | צילום: Pexels / Pixabay

"המרכיב השלישי הוא הטלת אחריות על הסטודנט", מוסיף צימנט. המערכת מחייבת את הכותב לשקף לבודק את אופן הכתיבה, כולל צירוף קישורים לשיחות שניהל עם מודלי שפה שבהם הסתייע כדי לחקור את הנושא. "המנגנון מונע מהסטודנט לעשות שטויות. אם ינסה לפעול בצורה לא ישרה, המערכת לא תאפשר לו להתקדם ולהגיש את העבודה לבדיקה".

המערכת עברה לאחרונה פיילוט בשני מוסדות אקדמיים בישראל, שלטענת המפתחים הסתיים בהצלחה. כעת הם מכוונים להטמעת הפיתוח באוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם. "נדרשים מנגנונים שישמרו על החניך מהטבע של עצמו", מסכם צימנט בהתייחסו לניסיונו בהכשרות מודיעין, "טבע שלעיתים מוביל אותו בדרך הקצרה והלא ישרה להשגת מטרת זוטא במקום הליכה בדרך הישרה והקשה יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר