שחיקה, כעס וחוסר שוויון בנטל: כך המלחמה השפיעה על הסטודנטים שמשרתים במילואים

סקר התאחדות הסטודנטים מצביע על המחיר הכבד של המלחמה: 68% ממשרתי המילואים חשים תסכול, שחיקה או כעס לנוכח אי־השוויון בנטל • 38% אומרים שהמצב פוגע במוטיבציה שלהם להתייצב לשירות נוסף • 64% מתקשים לחזור ללימודים מבחינה רגשית וחברתית

סטודנטים במילואים | צילום: דודו גרינשפן

שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז יוצאת החודש לדרך בצל מלחמה קשה שנמשכת כבר שלוש שנים במגוון זירות, בהם עזה, לבנון, סוריה ואיו"ש. חלק מהמוסדות יפתחו את שנת הלימודים ב- 11.10 ואילו מוסדות אחרים ב- 18.10. מי שנושאים בנטל הם משרתי המילואים, חלקם סטודנטים שלצד הרצון לתרום ולהגן על הבית גם חווים תסכול, קשיים אישים, נפשיים וכלכליים.

ללא קרדיט

רוב מובהק של 68% ממשרתי המילואים חשים תסכול, שחיקה או כעס במידה רבה לנוכח אי-השוויון בנטל השירות בחברה הישראלית – כך עולה מסקר של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית לפתיחת שנת הלימודים האקדמית. הממשלה כך נראה לא ממהרת לגייס את הצעירים החרדים ומעניקה להם פטור וגיבוי – כך שהנטל נופל על הציבור העובד, הלומד והמשרת.

 

יתרה מכך, 38% מהמשרתים מצהירים כי חוסר שוויון זה פוגע במידה רבה במוטיבציה ובנכונות שלהם להמשיך ולהתייצב לשירות עתידי.
לניתוק מהבית, החברים, בת הזוג ממקום העבודה יש מחיר אישי כבד: רוב של משרתי המילואים (64%) מעידים כי החזרה ללימודים ממילואים מאתגרת מבחינה רגשית וחברתית במידה רבה/רבה מאוד, בדומה לשנה שעברה. מחצית מהסטודנטים (47%) תיאורו תחושת פער, זרות או חוסר הבנה בינם לבין חבריהם לספסל הלימודים, סטודנטים שלא שירתו במילואים.

מילואימניקים בצאלים, ארכיון | צילום: ללא

רבות דובר על סטודנטים שלא הצליחו "להחזיק" גם את המילואים וגם את התואר ופרשו. על פי הסקר שליש (34%) ממשרתי המילואים שקלו לפרוש מלימודיהם. חשוב לציין כי האחוז הזה זהה גם בקרב אלו שלא עשו מילואים. עם זאת, השיקולים המרכזיים בקרב אלו ששקלו נשירה הם קשיים כלכליים (41%), ומיד אחריו מציינים הסטודנטים את השפעות המלחמה בשנה האחרונה (39%). אתגר משמעותי נוסף הוא הקושי בשילוב הלימודים עם עבודה, שצוין על ידי 31% ממשרתי המילואים.

בסקר לקחו חלק 12,000 סטודנטים, מתוכם כ- 3,300 מילואימניקים, המוסדות האקדמיים העניקו מעטפת של התאמות לטובת מי שחזרו מהקרבות. 43% מהמילואימניקים הסטודנטים דיווחו כי ההתאמות האקדמיות (הארכת מועדי הגשה, פטור מנוכחות, מועדים מיוחדים) סייעו להם במידה רבה או רבה מאוד להשלים את הפערים הלימודיים. עבור מחצית מהמשיבים (50%), התגמול הכלכלי היווה שיקול או תמריץ חיובי בהחלטה להתייצב או להאריך את תקופת השירות - מעבר לתחושת השליחות.

סטודנטים בקמפוס אקדמיית תל חי (ארכיון) | צילום: ללא

ביום ראשון, 11.10, תתקיים ועידת הצעירים הלאומית של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, בהשתתפות ראשי מפלגות, מועמדים לכנסת, אנשי ציבור וצעירים מכל רחבי הארץ. לקראת הבחירות שיתקיימו ב- 27.10, הוועידה תפגיש בין הדור הצעיר למקבלי ההחלטות ותעסוק בסוגיות המרכזיות המעסיקות אותו - יוקר המחיה, דיור, עתיד התעסוקה, חוסן נפשי ואקדמי, AI, מנהיגות והשפעה ציבורית.

לדברי סיון קורן, יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית: ״בשלוש השנים האחרונות הדור הצעיר התייצב בכל מקום שבו המדינה הייתה זקוקה לו. אנחנו לא רוצים להיות הדור שמחזיק את המדינה ברגעי משבר, אבל לא מצליח לבנות בה את החיים שלו. ממצאי הסקר הם קריאת השכמה לכל המפלגות לקראת הבחירות: העתיד שלנו חייב להפוך לסדר עדיפות לאומי. לא מספיק להבטיח עתיד טוב יותר, צריך תכנית לאומית לצעירים עם יעדים מדידים, פתרונות ליוקר המחיה, לתעסוקה ולחוסן הנפשי, וייצוג סביב שולחן קבלת ההחלטות. אנחנו דור שרוצה להישאר כאן ולבנות כאן בית. הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...