"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משדרות וקיבוצי העוטף ועד כוחות הביטחון: ארכיון AI חדש לעדויות 7 באוקטובר

האוניברסיטה העברית ועמותת "עדות 710" הציגו מאגר הכולל מאות סיפורים של שורדים, משפחות חטופים ולוחמים • בעזרת בינה מלאכותית אפשר לחפש בעדויות לפי נושאים ומילות מפתח • "התקשרו לאבא שלי שיבוא לזהות את אחותי"

0השמעה
מאגר עדויות AI חדש מביא את סיפורי הזוועה והגבורה של ה- 7.10 , ארכיון עדות 710
מאגר עדויות AI חדש מביא את סיפורי הזוועה והגבורה של ה- 7.10 | צילום: ארכיון עדות 710

בני משפחות של חטופים ותושבי שדרות והעוטף: מאגר עדויות חדש, המבוסס על בינה מלאכותית, מביא את סיפורי הזוועה והגבורה של 7 באוקטובר. "יומיים לא הצלחנו לצאת מהבית. התקשרו לאבא שלי שיבוא לזהות את אחותי".

בדומה לארכיון לחקר השואה, האוניברסיטה העברית בירושלים ועמותת "עדות 710" הציגו ארכיון חדש ובו עדויות של ניצולים מטבח 7 באוקטובר, לצד עדויות של קרובי משפחה של חטופים, אנשי כוחות הביטחון ותושבי שדרות, אופקים והקיבוצים בעוטף עזה.

"מישהו צעק הם באים, אתם צריכים לרוץ" - אריאל ורותם אוחנה ורועי בורשטיין מספרים על 7.10 בנובה // יריב ויינברג

הארכיון כולל מאות עדויות של נשים, גברים ומשפחות שהתיישבו מול המצלמה וסיפרו את סיפורם. העדויות מוצגות בקטעים של חמש עד שש דקות, ואפשר גם להעמיק ולצפות בעדות מפורטת יותר, שלעיתים נמשכת יותר משעה. הארכיון מבוסס על בינה מלאכותית ומאפשר לאתר עדויות לפי נושאים ומילות מפתח.

בארכיון מובאת, בין היתר, עדותה של אורנית פחימה, תושבת שדרות ושומרת שבת. לאחר ששכן הודיע לה כי מתרחשת מתקפה, היא נעלה את הדלתות ופתחה את הטלפון כדי להתקשר לאביה. ממנו שמעה על ההיתקלות עם המחבלים בתחנת המשטרה, וכן שאחותה, מור גבאי, נעדרת לאחר שבילתה עם חברים.

"היא שלחה הודעה אחרונה שהיא במיגונית בכניסה לשדרות, ומאז אין תשובה. אמרתי לבעלי: אני לא עומדת בזה. כולנו משדרות, אין לי לאן ללכת, אני לא מצליחה לעמוד בזה. ארזנו ציוד, ניסינו לברוח מהעיר, ואז שולחים לנו לא לצאת - יש עוד מחבלים ועוד היתקלויות. ואת שומעת עוד יריות".

רק לאחר יומיים הצליחה אורנית להתפנות לאילת, ושם קיבלה את הידיעה על מות אחותה: "ביום שני בלילה הגענו לאילת. ביום שני בלילה, ב-3, אני מקבלת הודעה מאבא שלי שהתקשרו אליו שיבוא לזהות את מור אחותי. אנחנו מאוד נאחזים באמונה, ואני מרגישה שבמבחן האמונה כשלתי. כשהתחלתי להבין שמשהו לא טוב קורה, היה לי קשה להיאחז בזה".

ליאור רודאיף ז"ל | צילום: ללא

עוד מובאת עדותו של גיורא רודאיף מקיבוץ ניר יצחק. בשבת בבוקר, כשישן בממ"ד, התקשר אליו נכדו ועדכן אותו שהחלה מלחמה ושאנשי חמאס נכנסו לקיבוץ. הנכד ביקש ממנו לסגור את דלת הממ"ד ולהחזיק את הידית. גיורא לא הצליח להחזיק בה, חזר למיטתו ונרדם. "פתאום שמעתי רעש והתעוררתי. ראיתי שישה חיילים ובחור צעיר. המחשבה הראשונה שלי הייתה שהם הולכים להרוג אותי, והם אמרו לי: תירגע, אנחנו מצה"ל".

גיורא לא שמע מבנו ליאור רודיאף, שהיה חבר כיתת הכוננות, וחשש שנהרג. בדיעבד התברר שליאור אכן נהרג, וגופתו נחטפה לעזה יחד עם גופתו של חברו טל חיימי.

לדברי פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים: "איסוף עדויות ה-7 באוקטובר ושימורן באופן המאפשר חקר מעמיק הוא מהלך היסטורי קריטי.

האוניברסיטה העברית גאה לרתום את היכולות המחקריות והכלים החישוביים המתקדמים ביותר שלה כדי להבטיח שזיכרון האסון לא רק יישמר בארכיון סגור, אלא יהפוך לתשתית חיה שתאפשר לחברה הישראלית ולעולם כולו לחקור, לזכור ולהבטיח כי קולם של השורדים יישמע לעד, וישמש בסיס לשיקום וללמידה עבור הדורות הבאים".

איתי קן-תור, מנכ"ל עדות 710, אמר: "מחויבותנו היא להמשיך לתעד ולשמר את סיפוריהם של השורדים, אנשי הקהילות והלוחמים, ולהבטיח שהסיפורים הללו ימשיכו להישמע בישראל ובעולם. אנו מזמינים את הציבור להגיע לאירועי עדות 710, להכיר את העדויות, להיחשף לסיפורים ולהיות שותפים במאמץ לשמר את הזיכרון והחוויה האנושית של 7 באוקטובר לדורות הבאים".

ב-7 באוקטובר 2026, ערב יום השנה השלישי למתקפת 7 באוקטובר, תקיים האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עדות 710, כנס אקדמי בין־לאומי בשם "עדות 710, ארכיון של ההווה: זיכרון, אתיקה וטראומה בעידן הבינה המלאכותית". את הכנס יפתח פרופ' מייקל בירנבאום, היסטוריון ויוצר דוקומנטרי מהבולטים בעולם בחקר השואה, שהוביל את הקמת המוזיאון הלאומי לזכר השואה בוושינגטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר