בני משפחות של חטופים ותושבי שדרות והעוטף: מאגר עדויות חדש, המבוסס על בינה מלאכותית, מביא את סיפורי הזוועה והגבורה של 7 באוקטובר. "יומיים לא הצלחנו לצאת מהבית. התקשרו לאבא שלי שיבוא לזהות את אחותי".
בדומה לארכיון לחקר השואה, האוניברסיטה העברית בירושלים ועמותת "עדות 710" הציגו ארכיון חדש ובו עדויות של ניצולים מטבח 7 באוקטובר, לצד עדויות של קרובי משפחה של חטופים, אנשי כוחות הביטחון ותושבי שדרות, אופקים והקיבוצים בעוטף עזה.
הארכיון כולל מאות עדויות של נשים, גברים ומשפחות שהתיישבו מול המצלמה וסיפרו את סיפורם. העדויות מוצגות בקטעים של חמש עד שש דקות, ואפשר גם להעמיק ולצפות בעדות מפורטת יותר, שלעיתים נמשכת יותר משעה. הארכיון מבוסס על בינה מלאכותית ומאפשר לאתר עדויות לפי נושאים ומילות מפתח.
בארכיון מובאת, בין היתר, עדותה של אורנית פחימה, תושבת שדרות ושומרת שבת. לאחר ששכן הודיע לה כי מתרחשת מתקפה, היא נעלה את הדלתות ופתחה את הטלפון כדי להתקשר לאביה. ממנו שמעה על ההיתקלות עם המחבלים בתחנת המשטרה, וכן שאחותה, מור גבאי, נעדרת לאחר שבילתה עם חברים.
"היא שלחה הודעה אחרונה שהיא במיגונית בכניסה לשדרות, ומאז אין תשובה. אמרתי לבעלי: אני לא עומדת בזה. כולנו משדרות, אין לי לאן ללכת, אני לא מצליחה לעמוד בזה. ארזנו ציוד, ניסינו לברוח מהעיר, ואז שולחים לנו לא לצאת - יש עוד מחבלים ועוד היתקלויות. ואת שומעת עוד יריות".
רק לאחר יומיים הצליחה אורנית להתפנות לאילת, ושם קיבלה את הידיעה על מות אחותה: "ביום שני בלילה הגענו לאילת. ביום שני בלילה, ב-3, אני מקבלת הודעה מאבא שלי שהתקשרו אליו שיבוא לזהות את מור אחותי. אנחנו מאוד נאחזים באמונה, ואני מרגישה שבמבחן האמונה כשלתי. כשהתחלתי להבין שמשהו לא טוב קורה, היה לי קשה להיאחז בזה".
עוד מובאת עדותו של גיורא רודאיף מקיבוץ ניר יצחק. בשבת בבוקר, כשישן בממ"ד, התקשר אליו נכדו ועדכן אותו שהחלה מלחמה ושאנשי חמאס נכנסו לקיבוץ. הנכד ביקש ממנו לסגור את דלת הממ"ד ולהחזיק את הידית. גיורא לא הצליח להחזיק בה, חזר למיטתו ונרדם. "פתאום שמעתי רעש והתעוררתי. ראיתי שישה חיילים ובחור צעיר. המחשבה הראשונה שלי הייתה שהם הולכים להרוג אותי, והם אמרו לי: תירגע, אנחנו מצה"ל".
גיורא לא שמע מבנו ליאור רודיאף, שהיה חבר כיתת הכוננות, וחשש שנהרג. בדיעבד התברר שליאור אכן נהרג, וגופתו נחטפה לעזה יחד עם גופתו של חברו טל חיימי.
לדברי פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים: "איסוף עדויות ה-7 באוקטובר ושימורן באופן המאפשר חקר מעמיק הוא מהלך היסטורי קריטי.
האוניברסיטה העברית גאה לרתום את היכולות המחקריות והכלים החישוביים המתקדמים ביותר שלה כדי להבטיח שזיכרון האסון לא רק יישמר בארכיון סגור, אלא יהפוך לתשתית חיה שתאפשר לחברה הישראלית ולעולם כולו לחקור, לזכור ולהבטיח כי קולם של השורדים יישמע לעד, וישמש בסיס לשיקום וללמידה עבור הדורות הבאים".
איתי קן-תור, מנכ"ל עדות 710, אמר: "מחויבותנו היא להמשיך לתעד ולשמר את סיפוריהם של השורדים, אנשי הקהילות והלוחמים, ולהבטיח שהסיפורים הללו ימשיכו להישמע בישראל ובעולם. אנו מזמינים את הציבור להגיע לאירועי עדות 710, להכיר את העדויות, להיחשף לסיפורים ולהיות שותפים במאמץ לשמר את הזיכרון והחוויה האנושית של 7 באוקטובר לדורות הבאים".
ב-7 באוקטובר 2026, ערב יום השנה השלישי למתקפת 7 באוקטובר, תקיים האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עדות 710, כנס אקדמי בין־לאומי בשם "עדות 710, ארכיון של ההווה: זיכרון, אתיקה וטראומה בעידן הבינה המלאכותית". את הכנס יפתח פרופ' מייקל בירנבאום, היסטוריון ויוצר דוקומנטרי מהבולטים בעולם בחקר השואה, שהוביל את הקמת המוזיאון הלאומי לזכר השואה בוושינגטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו