"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מותר לצעוק על תלמידים? המורים חושפים מה קורה בכיתה

פוסט שעלה לאחרונה בקבוצת מורים ברשת הביא לדיון סוער על גבולות המשמעת במערכת החינוך • "תפסיקו לפנק אותם", "לא לתת להם לנשום", "ילדים צריכים גבולות" טענו חלק מעובדי ההוראה • ומה המדיניות הרשמית?

0השמעה
מורה בכיתה (אילוסטרציה) , GettyImages
מורה בכיתה (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

צעקה על תלמידים בכיתה היא השפלה - או הצבת גבול? שנת הלימודים החלה לא מזמן, והתלמידים אמנם נמצאים כעת בחופשה, אך בקבוצות המורים הרוחות סוערות. עובדי הוראה רבים משתפים בבעיות התנהגות קשות בכיתות שגורמות להם לרצות לעזוב את המערכת.

פוסט שעלה לאחרונה בקבוצת מורים הביא לדיון נוקב בשאלה: האם מותר לצעוק על תלמידים שמפריעים?

"רק אני או שאסור כבר להרים את הקול מול הכיתה מכל סיבה שהיא?", שאל מורה והצית דיון חשוף על המציאות הקשה שבה נאלצים לעבוד המורים. בתגובה כתבה אחת המורות: "כשצריך תרימו וככה תנערו אותם. להפסיק לפנק. הכלה הכלה - והכל קללה".

"הילד עושה מה שבא לו ומתעלם מקיומך". הפוסט שהצית את הדיון | צילום: מתוך פייסבוק

מורה אחרת הייתה תקיפה עוד יותר ואמרה: "לא שואלת אותם, שיאיימו, שיתלוננו. רק עם הרמת קול להרעיד אותם - ילדים צריכים גבולות. גדלים בבית עם הורים בני 12, ההורים עצמם צריכים לגדול".

שר החינוך יואב קיש מתייחס לתוצאות מבחני הפיז״ה// ללא קרדיט

ומה קובע חוזר מנכ"ל? המסמכים הרשמיים של משרד החינוך אינם מתייחסים ישירות לשאלה אם למורה מותר או אסור לצעוק או להרים קול, ובטח שלא מגדירים עוצמת דציבלים מדויקת. עם זאת, חוזר המנכ"ל מציב קו אדום ברור: חל איסור מוחלט על ענישה משפילה, הלבנת פנים ברבים, לעג או אלימות מילולית כלפי תלמיד.

"מהיום הראשון להיות קשוחה". דיון סוער ברשת | צילום: מתוך פייסבוק

המורים ניצלו את הבמה כדי לתאר את השגרה השוחקת במערכת. מורה אחת כתבה בציניות: "אסור להרים את הקול כי אין על מה. מה בסך הכל קרה? הילד נכנס לכיתה כמו רוח סערה, עושה מה שבא לו ומתעלם מקיומך - אז מה? או ילד הלך לשירותים ובדרך נעלם ולא חזר לכיתה, אבל חלילה אסור לצעוק, לכעוס, לדבר בטון חזק כי מסכן הילד, הוא נעלב. מה זה משנה שאת דאגת לו, שבזבזת שיעור כי היית עסוקה בלחפש אותו".

"כשמורה נכנס כבר לא עומדים". דיון סוער ברשת | צילום: מתוך פייסבוק

לצד בעיות המשמעת והגבולות המשפטיים, המורים מתמודדים גם עם היבט רפואי מוכח: הפגיעה במיתרי הקול. לאורך השנים עובדי הוראה רבים סובלים משחיקה במיתרי הקול, המגיעה עד כדי פנייה לרופא תעסוקתי ופרישה מוקדמת על רקע רפואי. מורה אחת הזהירה את חבריה בשרשור מפני פגיעה עצמית: "אף תלמיד לא שווה את מיתרי הקול שלך ואת כאבי הגרון, הקול שלך הוא הפרנסה שלך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר