רק 14% מרוצים: שיא שלילי באמון הישראלים במערכת החינוך

רק 14% מהישראלים מגדירים היום את מערכת החינוך "טובה" - והמספר הזה, כך מתברר, מסתיר תמונה הרבה יותר מורכבת. סקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי חושף כי השחיקה בשביעות הרצון נמשכת שנה שלישית ברציפות, אך היא אינה פרוסה באופן שווה: היא מרוכזת כמעט כולה בציבור החילוני, אותו ציבור שתלמידיו ספגו גם את הנפילה החדה ביותר במבחני פיזה הבינלאומיים שפורסמו החודש.

ככל שמפלחים את הנתונים, מצטיירת מערכת חינוך שהתפצלה מזמן לזרמים שכמעט אינם נפגשים - לא בהישגים, לא בשביעות הרצון, וגם לא בשאלה מה בכלל צריך ללמד בה.

השיעור של אלו שהגדירו את מערכת החינוך ״לא טובה״ עלה מ-32% ב-2024 ל-35% השנה. כאשר 17% טענו שהשאלה לא רלוונטית להם. ומה בתוך המגזרים? בציבור היהודי 37% טענו שמערכת החינוך ״לא טובה״ בעוד שבציבור הערבי 26% טענו שמערכת החינוך לא טובה.

שפל היסטורי

בתחילת החודש פורסמו ציוני מבחני פיזה הבינלאומיים והנתונים הראו שפל היסטורי: ציונים נמוכים בקריאה, מתמטיקה ומדעים. מדובר בציונים הנמוכים ביותר לתלמידים הישראליים מאז החלו להשתתף במחקר הבינלאומי לפני 20 שנה.

בקריאה נרשמה הצניחה החמורה ביותר - נפילה של 38 נקודות, זהו הציון הנמוך ביותר של ישראל לאורך השנים. במתמטיקה יש ירידה של 25 נקודות ובמדעים ירידה של 23 נקודות, הציון הנמוך ביותר ברצף המדידות מאז שנת 2026.

עם זאת, בליבת הנתונים הללו יש לשים לב לזרמים השונים במערכת החינוך שמתנהלים כמעט במנותק אלו מאלה: הזרם הממלכתי-עברי (חילוני), הממלכתי-דתי (חמ"ד), הערבי והחרדי.

במדעים, הממלכתי-עברי ספג את ירידת הציונים הגבוה ביותר (28-), אחריו דוברי הערבית (17-) והחמ"ד (16-), כאשר הבנות החרדיות ירדו הכי מעט (10-). בקריאה התלמידים "החילונים" ירדו במעל 50 נקודות (52-), הדתיים ירדו ב-30 נקודות, ודוברי הערבית ב-21 נקודות. התלמידות החרדיות ירדו ב- 19 נקודות. במתמטיקה התלמידים מהממלכתי-עברי ירדו ב- 29 נקודות, דוברי הערבית ב- 22 נקודות והתלמידים הסרוגים והבנו החרדיות ב- 19 נקודות.

על הפי הסקר של המכון למדיניות העם היהודי - כאשר מפלחים את דעת הקהל רואים שההידרדרות מרוכזת כמעט כולה בהערכת הציבור החילוני את מערכת החינוך.

זהו גם הציבור שהישגי תלמידיו נפגעו הכי הרבה: שיעור החילונים שמגדירים את מערכת החינוך ״לא טובה״ עלה בשנה האחרונה מ-34% ל-46%. גם בקרב המסורתיים חלה עלייה ניכרת בהערכה השלילית של המערכת. בקרב הדתיים לא חל שינוי כלל, ובקרב החרדים עלה דווקא שיעור המרוצים: 22% מגדירים את המערכת ״טובה״ לעומת 10% בספטמבר שעבר.

בשאלות שבוחנות מה ישראלים סבורים שכדאי להוסיף או להוריד ממערכת השעות, התשובות יציבות להפליא לעומת שנה שעברה: בציבור היהודי המקצוע שהכי הרבה משיבים שהיו רוצים לחזק הוא ״יהדות״ (29%, לעומת 27% בשנה שעברה), ואחריו אזרחות (21%).

ואולם אותו מקצוע - ״יהדות״ - הוא גם המקצוע השני בתור לקיצוץ (20%, לעומת 24% שנה שעברה), אחרי המקצוע ספרות שרבע (26%) מהיהודים היו מקצצים בשעות שמוקצות לו. בציבור הערבי סדר העדיפויות שונה לגמרי: אנגלית היא המקצוע המבוקש ביותר לתגבור (31%, עלייה מ-25% בשנה שעברה) ואחריה מתמטיקה (20%).

הפער בין חילונים לדתיים כמעט דיכוטומי. 36% מהחילונים היו מתגברים אזרחות ורק 8% יהדות; 44% מהדתיים ו-71% מהחרדים היו מתגברים יהדות, ורק 6% ו-7% בהתאמה אזרחות. בכיוון ההפוך: 41% מהחילונים היו מקצצים ביהדות, לעומת 0% מהדתיים ו-4% מהחרדים - ואילו הדתיים והחרדים מפנים את הקיצוץ שלהם לספרות (33% ו-36%) ולאזרחות (9% ו-18%).

ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי: ״ממצאי מדד החברה הישראלית מצביעים על השנה השלישית ברציפות שבה ניכרת שחיקה בהערכת הציבור את מערכת החינוך. בתוך שנתיים בלבד ירד שיעור הישראלים שמגדירים את מערכת החינוך כטובה מ־18% ל־14%, בעוד ששיעור המגדירים אותה כלא טובה עלה מ־32% ל־35%.

"לא רק שהציבור פחות מרוצה מהמערכת, הוא גם חלוק מאוד בשאלה מה מערכת החינוך צריכה להעניק לילדיו. הפערים בין חילונים, דתיים וחרדים - למשל ביחס למקומם של לימודי יהדות ואזרחות - ממחישים עד כמה מערכת החינוך הפכה גם לזירה שבה מתעצבות המחלוקות על דמותה של החברה הישראלית. לכן, האתגר של מערכת החינוך אינו מסתכם בשיפור הישגים או בהוספת שעות הוראה; נדרשת גם הסכמה רחבה יותר על הערכים, הידע והמיומנויות שאותם אנחנו רוצים להעניק לדור הבא שיבואו לידי ביטוי בתכניות לימודים שתלמדנה בכלל מערכת החינוך בתחומים רלבנטיים".