הוא רך, צבעוני, נעים למגע ונועד במקור להפגת מתחים. הסקוושי (Squishy) – בובת ספוג או גומי גמישה שחוזרת לצורתה המקורית לאחר מעיכה – הפך ללהיט התורן שהשתלט על על התלמידים בישראל ויש הורים שמוציאים עליו אות שקלים.
בתי הספר בחופש, וחלק מהילדים כבר "מצטיידים" בסקוושים חדשים, בעוד התלמדים רואים בו פריט חובה להפגת שעמום או לחץ, בחדרי המורים מתנהל סביבו קרב של ממש: האם מדובר בכלי שמסייע לקשב ולריכוז, בהסחת דעת מוחלטת, או אולי במפגע בריאותי מסוכן.
וידוי של מורה ברשת החברתית, בקבוצה שבה חברים עשרות אלפי מורים הצית מחדש את הוויכוח והציף את חוסר האחידות בין אנשי ההוראה. "אני מורה ואני בעד סקווייצ'י בשיעור", כתבה. "כן כן, יוצאת מהארון. מעדיפה שימעכו כל היום מתחת לשולחן סקווייצ'י ולא ש: יתופפו עם עפרון, ילחצו על העט, יקמטו דפים, יגזרו, יחתכו סיילוטייפ. הסקווייצ'י שקט, ואם מתפוצץ? שינקו. זהו התוודתי פחות". בכך היא התייחסה לשלל הפעולות שהתלמידים עושים בשיעורים, חוץ מללמוד.
הפוסט גרר מיד מבול תגובות מצד עמיתות ועמיתים למקצוע, שחשפו את המציאות המורכבת בכיתות. מורה אחת תמכה בגישה וכתבה: "גם לי אין בעיה, כל עוד הם לומדים לא אכפת לי". מנגד, הגיבה מורה אחרת בסקפטיות: "כל תקופה יש משהו אחר בתירוץ שזה עוזר להתרכז. זה לא".
מורים רבים הצביעו על כך שהצעצוע מזמן לא נשאר מוסתר מתחת לשולחן כפי שקיוותה המורה: "זהו שזה לא מתחת לשולחן. זה מעליו והם מחליפים אחד עם השני", ציינה אחת המגיבות. אלא שאחת המורות הסבירה למה הפיצול בין אנשי הצוות מפריע למורות האחרות: "נהדר... ואז כשמגיעה מורה שזה מפריע לה (ובצדק!!!), היא נחשבת למורה הרעה. זאת שלא מסכימה. ולא כייף איתה. צריכה להיות החלטה אחידה ועקבית בביה"ס".
לצד בעיות המשמעת והפערים מול התלמידים, עלה לדיון החשש הבריאותי – כולל מקרים שהגיעו עד לחדרי המיון. "סקוויישי יכול להיות מסוכן", שיתפה מורה. "לתלמידה שלי התפוצץ באמצע שיעור, התחילה להתגרד, והעור צרב ונהיה אדום! ההורים לקחו למיון, שם אמרו שכמעט כל יום מגיע ילד עם נזק מהדבר הזה.
במיוחד מסוכן שיש כאלו שמתפוצצים ונכנס חומר לעין". מורה אחרת הסכימה: "גם לי אין בעיה שיתעסקו אבל הבנתי שזה ממש רעיל כשזה מתפוצץ אז את זה אני לא מרשה", ואחרת הציעה פשרה: "מסכימה להם רק סקוויישי ספוג - שלא יכול להתפוצץ!".
עוד לפני הסקוושי הגיעו לכיתות בשנים האחרונות הספינר, המשולש, הקליקר, הקאונטר ועוד כל אחד מהם יצר דיון בקרב בתי הספר. הדיון נחתם בהיבט החברתי והכלכלי שהטרנד מביא עמו לכיתה. "אני אתן זווית אחרת, קצת סחית אבל זה מה יש...", כתבה מורה. "בית ספר מנסה לייצר אחידות בין התלמידים. יש כאלה שיש להם כסף לקלפים, סליים, סקוויישי, ספינר, טמגוצ'י לא יודעת מה... כל פעם טרנד אחר. ויש ילדים שאין להם. רוצה שיתעסקו? תבקשי פלסטלינה מהמזכירות תחלק לכל ילד כדור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
