מאחורי פיז"ה: מזלזלים בבית הספר, מאושרים מהחיים

מה עוד מסתתר מאחורי הנתונים העגומים, מעבר לאלה שכבר פורסמו: התלמידים הישראלים חושבים שבית הספר הוא "בזבוז זמן", הם מרבים "להבריז" ומעידים שבבית פחות מגלים עניין בלימודים שלהם - אבל יש גם נתון אופטימי במיוחד שמייחד את תלמידי הארץ.

דוח פיז"ה שפורסם בשבוע שעבר הראה נתונים עגומים בכל הנוגע להישגי התלמידים הישראלים: בקריאה נמדדה הצניחה החמורה ביותר - נפילה של 38 נקודות - הציון הנמוך ביותר של ישראל לאורך השנים. במתמטיקה יש ירידה של 25 נקודות ובמדעים ירידה של 23 נקודות, הציון הנמוך ביותר ברצף המדידות מאז 2006. שר החינוך יואב קיש האשים את המלחמה - אלא שבזמן אמת הוא טען שהמערכת מתפקדת היטב, וממילא תלמידים מפונים ואלו שביישובי הגבול לא לקחו חלק במבחן.

אלא שמעבר להישגים הנמוכים, הדוח מציג גם תמונת מצב מדאיגה על מערכת החינוך הישראלית, עם כמה נקודות קטנות של אור. בדוח לקחו חלק 7,330 תלמידים בני 15 (בזמן עריכת המחקר), מ־215 בתי ספר במערכת החינוך ומכל המגזרים.

מקום שני בעולם בהרגשה שבית הספר הוא "בזבוז זמן"

המקום שבו ישראל בולטת לשלילה במחקר הוא תחושת הערך של בית הספר בעיני התלמידים. בהיבט זה, 37% מהתלמידים בני ה־15 בישראל סבורים כי בית הספר הוא "בזבוז זמן" עבורם - זאת לעומת 24% בממוצע של כל מדינות ה־OECD. בפולין (היחידה שמקדימה את ישראל במדד המפוקפק הזה) שיעור התלמידים שמרגישים כך עמד על 38%. עוד ברשימת התלמידים שחושבים שבית הספר הוא "בזבוז זמן": התלמידים ההולנדים (35%), התלמידים הגרמנים (33%) וגם התלמידים הנורבגים והלהט"בים (31%). מהעבר השני של הטבלה נמצאות יפן ודרום קוריאה, שבהן רק 6% ו־10% (בהתאמה) מהתלמידים חשים שהם מבזבזים את זמנם בבית הספר.

בתוך ישראל קיים פער בין מגזרי השפה: בקרב דוברי הערבית שיעור ההסכמה על כך שבית הספר הוא בזבוז זמן עומד על 28%, לעומת 39% בקרב דוברי העברית. בתוך כך, בישראל 57% מהתלמידים סבורים שבית הספר עשה "מעט מאוד" כדי להכין אותם לחיים - לעומת 49% ב־OECD.

מבריזים, מאחרים ונעדרים יותר

אם הילד שלכם עושה בעיות בבוקר, מאחר, מבריז משיעורים - אתם כנראה לא לבד. ישראל מדורגת כאחת המדינות עם שיעורי ההברזות וההיעדרויות הגבוהים ביותר שנבדקו. כ־37% מהתלמידים בישראל דיווחו כי החסירו לפחות יום לימודים אחד בשבועיים שקדמו למבחן (לעומת ממוצע של 22% במדינות ה־OECD). בכל הנוגע ל"הברזה" משיעורים: כ־45% מהתלמידים בישראל דיווחו שהבריזו לפחות משיעור אחד (לעומת ממוצע של 24% ב־OECD). ומה באשר לאיחורים? כ־63% מהתלמידים בישראל דיווחו שהגיעו באיחור לבית הספר (לעומת ממוצע של 50% ב־OECD).

מקום שלישי - התלמידים הישראלים מאושרים יותר

תלמידי ישראל חווים שלוש שנים של מלחמה קשה. זה התחיל בטבח 7 באוקטובר וכלל שני סבבים מול איראן שזרעו כאן פחד והרס רב. ועדיין, על פי הדוח, התלמידים בישראל מרוצים מהחיים. כאשר נתבקשו התלמידים לדרג "עד כמה הם מרוצים מהחיים שלהם בכללותם בימים אלה" (בסולם של 10-0), נמצא שכ־30% מהתלמידים בישראל מרגישים שהם "מרוצים לחלוטין", לעומת 16% בלבד בממוצע מדינות ה־OECD. בהשוואה בינלאומית, מבין 33 מדינות ה־OECD, ישראל נמצאת במקום ה־3 אחרי קוסטה ריקה ומקסיקו ברמת שביעות הרצון של התלמידים מהחיים. בתחתית הרשימה נמצאות טורקיה ובלגיה.

עוד נמצא כי תלמידים מרקע חברתי־תרבותי־כלכלי גבוה מרוצים יותר מחייהם ביחס לתלמידים שמגיעים מרקע נמוך. לעומת ה־OECD, שם נמצא כי הבנים מרוצים יותר מחייהם לעומת הבנות, בישראל לא נמצא הבדל מגדרי.

תלמיד שסובל מבריונות הוציא ציון נמוך מחבריו

כמו מרבית המדינות, גם ישראל מתמודדת עם אלימות פיזית ומילולית במערכת החינוך. אלימות שכזו "מרסקת" תלמידים לא רק בהיבט החברתי, אלא גם בלימודי. כאשר מנטרלים את הרקע החברתי־כלכלי של התלמידים, מגלים שתלמידים שחוו אלימות פיזית באופן קבוע (כמה פעמים בחודש) הוציאו הישגים נמוכים יותר במקצוע המדעים מאלה של שאר התלמידים בישראל.

הישגי תלמידים בארץ שהעידו כי הופץ עליהם מידע פוגעני ברשתות, היו נמוכים ב־56 נקודות בהשוואה לשאר המדינות שנבדקו

נוסף על כך, נמצא כי ההישגים של תלמידים בישראל שהעידו כי הופץ עליהם מידע פוגעני ברשתות באופן קבוע היו נמוכים ב־56 נקודות בהשוואה ליתר התלמידים בישראל, לעומת 48 נקודות בממוצע ב־OECD.

הבית הישראלי פחות מתעניין בלימודים

בישראל שיעור התלמידים בגיל 15 שמדווחים על עניין מצד המשפחה בלימודים שלהם נמוך ביחס לממוצע מדינות ה־OECD.

63% מהתלמידים בישראל אמרו כי ההורים שלהם או מישהו מבני משפחתם שואלים אותם לפחות פעם בשבוע מה עשו בבית הספר באותו יום, לעומת 71% בממוצע המדינות. על פי המחקר, יש לכך השפעה - לאחר שמנטרלים את הרקע החברתי־תרבותי־כלכלי של התלמיד, הציון של תלמידים שהבית גילה עניין בלימודים שלהם (במדעים) היה גבוה יותר ב־39 נקודות מתלמידים אחרים. התמיכה נמוכה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות ואצל תלמידי החינוך הממלכתי־דתי ביחס לתלמידי החינוך הממלכתי־עברי (חילוני).

63% מהתלמידים בישראל אמרו כי ההורים שלהם או מישהו מבני משפחתם שואלים אותם לפחות פעם בשבוע מה עשו בבית הספר באותו יום

שאלה נוספת גילתה כי רק 39% מהתלמידים הישראלים דיווחו שההורים שלהם משוחחים איתם על ההשכלה שלהם בעתיד - לעומת 52% בממוצע ה־OECD.

התלמידים הישראלים פחות סקרנים

הציון של ישראל במדד הסקרנות היה נמוך מממוצע ה־OECD. כאשר צוללים לשאלות עצמן, רואים כי 67% מהתלמידים בישראל אמרו שהם אוהבים "לדעת איך דברים פועלים" - לעומת 74% בממוצע במדינות ה־OECD.

נוסף על כך, 65% ציינו שהם אוהבים ללמוד דברים חדשים - לעומת 69% ב־OECD. בישראל, כמו בשאר המדינות, ככל שרמת הסקרנות של התלמיד גבוהה יותר כך גם הישגיו במדעים טובים יותר. ובכל זאת, בתוך ישראל קיימים פערים משמעותיים, כשבקרב תלמידים דוברי ערבית ובמיוחד בקרב הבנים - רמת הסקרנות המדווחת נמוכה באופן משמעותי. בישראל, אגב, נמצא כי מדד הסקרנות של הבנות החרדיות הוא הגבוה ביותר מקרב כלל התלמידים במדינה.