פגיעות מיניות, חוסר בהשגחה והשתקה: מה קורה בתנועות הנוער בישראל?

תלונות על אונס, אלימות של הורים כלפי חניכים ורמיזה להשתקה: מה קורה כששולחים את הילדים לתנועות נוער? פעילות אחר הצהריים, לינה מחוץ לבית והימצאות של בני נוער בגילאים שונים אלה עם אלה - יכולים במקרים מסוימים להביא לאירועי פגיעה מינית ואלימות בקרב בני נוער במסגרת תנועות הנוער.

דוח מבקר מדינה שעוסק במוגנות החניכים בתנועות הנוער מעלה מספר כשלים, למשל חוסר בהנחיות להשגחת מבוגרים בזמנים ובמקומות המועדים לסיכון. בניגוד לבתי ספר, תנועות נוער לא צריכות לעמוד באמות מידה סדורות בתחום המוגנות, בדומה לאלה שהוחלו על מסגרות החינוך הפורמלי. אצל חלקן אין קוד התנהגות או נהלי משמעת בתחום המוגנות וגם לא חובת דיווח.

בדוח מובא מקרה לפיו חניכה בכיתה ו' נעלמה למדריכים במהלך הלילה והם יצאו לחפש אחריה. הם מצאו אותה יחד עם בן מסניף אחר, והרחיקו ביניהם. יום למחרת נוצר קשר עם ההורים והמעורבים הורחקו מפעילות הסניף - כשהחניכה העבירה את המסר להורים כי נאנסה. הנערים שהיו מעורבים במקרה לא הורחקו מהסניף, אחד מהם הושעה ולא קיבל תפקיד בסניף.

בעיה נוספת היא שבחלק מתנועות הנוער לא נמצאה הנחיה לקיים דיונים בקבוצות החניכים על תחושת מוגנות וחינוך למניעת אלימות. גם הדיווח על אירועי פגיעה במוגנות לוקה בחסר: משרד מבקר המדינה ביקש לקבל מתנועות הנוער שנבדקו דיווח על מספר אירועי הפגיעה במוגנות שטופלו בשנים 2023 - 2025 כדי לעמוד על היקף התופעה ועל אופן תיעודה.

פער במספר האירועים המדווחים בתנועות השונות

מניתוח דיווחי תנועות הנוער על אירועי פגיעה במוגנות לכל 10,000 חניכים, עולה כי בתנועת הצופים התרחשו בממוצע כ-86 אירועי פגיעה במוגנות לשנה לכל 10,000 חניכים; בנוער העובד והלומד כאירוע אחד; בבני עקיבא פחות מאירוע אחד; בעזרא כשני אירועים; בנוער הלאומי בית"ר כ-11 אירועים; באריאל כשמונה אירועים; באיחוד החקלאי כאירוע אחד; במחנות העולים כשישה אירועים; ובהיכלי ענ"ג כשלושה אירועים לשנה.

תנועת הנוער הדרוזי דיווחה למשרד מבקר המדינה שלא התרחשו אירועים כאלו ואילו תנועות השומר הצעיר, הצופים הערבים והמכבי הצעיר לא צרפו נתונים. על פי המבקר, הפערים בין מספר אירועי המוגנות שעליהם דיווחו התנועות השונות, מעלים חשש כי חלק מתנועות הנוער מסרו דיווח חלקי בנושא.

המבקר בדק מספר רכיבים של מוגנות, ובהם דרכי טיפול, מינוי ממונה על הטרדה מינית, השגחת הורים ועוד, והאם הם קיימים בכל תנועת נוער. לדבריו: "היעדר יישום של חלק ניכר מהרכיבים שנבדקו, ובפרט היעדר מדיניות דיווח, תגובה, תיעוד ומעקב אחר אירועי פגיעה במוגנות, היעדר הנחיות לפיקוח מבוגרים בזמנים או במקומות המועדים לסיכון, היעדר חיזוקים חיוביים והיעדר תוכניות מניעה, הם גורם סיכון מהותי לניהול לא תקין של תחום המוגנות בתנועות הנוער. מצבור חסרים זה עלול לפגוע ביכולת לחזות אירועי פגיעה במוגנות, לאתרם ולטפל בהם בזמן אמת ועלול ליצור כר נוח להתרחשותם של אירועי פגיעה ואלימות שאינם זוכים למענה הולם".